[נוספה יצירה לגלרייה]
אני נכלאת לבדידות של עצמי, זאת שתמיד היתה כאן אצלי, תמיד שכנה לצדי.
הבדידות הזאת הורגת אותי כל כך מדיי פעם. חונקת אותי מבפנים,
מבתוך כל המקומות שלא ידעתי שקיימים בכלל.
אני מרגישה שאיבדתי את עצמי כל כך הרבה פעמים, כל כך חזק,
עד שקשה לי להחזיר את עצמי לזה, קשה לי להסתפק בכל מה שנותר לי כאן, אפילו שזה לא קצת.
אני מתקשה להקשיב לעצמי, להבין את עצמי. עושה מה שרגילה לעשות, לא מה שאמורה.
לא מצליחה להרגיל את עצמי למה שכבר חמק לי בין האצבעות.
אני מרגישה כמו במעגל אחד גדול, מלא בדברים כה טובים, הנגמרים כה מהר.
מעגל אחד גדול, ולא סגור.

_
"I'm your dream. make you real
I'm your eyes when you must steal
I'm your pain when you can't feel
Sad but true
I'm your dream, mind astray
I'm your eyes while you're away
I'm your pain while you repay
You know it's sad but true"
_
בועות מתנפצות, אכזבות רק פורחות, וכל השאר פשוט לא מסתדר.
פעם אמרו לי שלא בריא להגיד באסה על שטויות או בכלל, אז אני פשוט אגיד אחד קטן בלב.
ואקווה לחודש מלא יותר בחיוכים, אמיתיים כאלה, כאלה יפים.