איך זה שתמיד אחרי כל הטוב בעולם תמיד תמצאי את הנקודה הרעה
ותתרכזי בכל כל כולך בה
ומצד שני תלחמי, תאבקי ותהפכי עולמות
ולהוכיח שלא הכל כ"כ נורא בכל זאת ולמרות הכל.
איך זה שתמיד תצליחי להבין את הכל ואת כולם,
ואת בעצמך תשארי כ"כ חזרת הבנה מעצמך.
איך זה שאת תמיד תצליחי לפגוע בנקודה רגישה,
הנקודה הכ"כ עדינה ושברירית שתמיד תצליחי להגיע אליה איכשהו,
וזאת כל זה כדי להגן על עצמך ויחד עם זאת להתחשב במלואך באחרים
ואחרי הכל תמיד יכנו אותך הבנאדם חסר האכפתיות מאנשים.
ואיך זה אחרי שאת נלחמת בכל כוחך
נאבקת על נשמתך
מחזיקה אצבעות כ"כ חזק שלא תבוא האכזבה
ודווקא אז הכל קורס לך מול הפנים
ואת בכל זאת מנסה
ונשברת
קמה ושוב נאבקת
ונפגעת
ופוגעת
ואין בך טיפת תמימות
והמון רחמים
ואכזבה בלי סוף
ואת נשארת שפויה למרות הכל
כי פשוט את זאת את
וכן, זאת אני.
"It's been the longest winter without you
I didn't know where ot turn to
See somehow I can't forget you
After all that we've been through"
_ _ _
לא הייתי אומרת שלא טוב לי,
טוב לי
אבל מספיק איזה רגע אחד קטן שיגרום לי לרצות לקבור הכל
ולהפסיק לנסות.
_
שינוי די גדול פה, הייתי חייבת.
מלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: