אבל זה בסדר, דייוויד קוק הצליח למצוא יחודיות בעיבודים המיוחדים שלו לשירים מוכרים ופחות מוכרים.
העיבודים המיוחדים שלו העלו מילה אחת ברורה "מקורי".
ה'מקורי' הזה הוביל אותו לגמר (צפוי מאוד) וגם לנצח (פחות צפוי ומאוד מאכזב) מישהו אמר הראל סקעת Vr. הראל מויאל?
ואז הגיע האלבום שחיכיתי לו בקוצר רוח, האם דייוויד קוק הצליח לשמור על הטאץ' המיוחד שלו ולגרום לשירים להתבלט ולהיות חדשניים וחזקים?
התשובה , לצערי, לא ממש.
האלבום החדש של דיוויד קוק הקרוי על שמו, מביא לנו 12 שירים חדשים ועוד 2 שירי בונוס (אל תתעצלו ותרדו כמה פוסטים למטה והופ, גם לכם יש אותם!) שהדבר האחרון שאני יכול להגיד עליהם זה "מקורי".
הצליל, הקול, העיבוד, אפילו השמות של השירים "Come Back To Me" "I Did It For You" "Mr. Sensitive", כולם נשמעים דיי דומה לדברים שכבר שמענו.
אל תתבלבלו, האלבום לא "רע", הוא יחסית די טוב, "נחמד כזה"...אבל מבריק? הוא לא.
במקום לספר לכם למה לא? אני אגיד למה כן,
הסינגל שמוביל את האלבום "Light On" חזק וסוחף. אין ספק שזה הדיוויד קוק שאנחנו מחפשים.
אבל זה קצת פחות חוכמה, אנחנו נחפש משהו מעבר לסינגל שבטח יטחנו לנו בגלגל"צ עוד מאה שנה כשיביאו אותו לארץ...
אחת הרצועות השוות יותר באלבום היא "Bar-Ba-Sol", שיר כבד, חזק חזק חזק וחזק, בכל מובן אפשרי, סוף סוף שיר בו הוא יכול להוציא קצת אגרסיות ולהפציץ כמו שהוא יכול, "I feel sick, I feel nervous /I know just what I did to deserve this /Though I know it's not a dream" מבחינתי זו ההפתעה האמיתית שחיכינו לה ולצערי אין הרבה שירים כמו 'באר-בה-סול' ו'לייט און' באלבום שלו, "come back to me" לא רע, ו-"Heroes" בהחלט שווה את המקום בדיסק.
בנוסף תמצאו שם את "שיר הנצחון" של קוק שכבר הגיע גבוהה בבילבורד'ס האמריקאיים אבל מעלה בי את ההרגשה שזה "חביב" לבין "צפוי ומחליא" כסינגל פוסט-איידול.
("I know this is the time\This is the time of my life\ Time of my life" נו באמת, ממילות הקיטץ' האיידולי הזה קיוויתי שהוא יימנע...)
אבל לא נורא קוק, יש לך כמה שירים ששווים שמיעה ומצדיקים את האלבום..
בכל אופן, נחכה לאלבום הבא שלו למשהו קצת יותר אינטנסיבי, חדשני ונוגע.
להורדה: http://itsmybrokenstrings.blogspot.com/2008/12/david-cook.html