איגבי

אני מתנצלת שנעלמתי ככה (למי שקראתי אצלו ולמעט שקראו אצלי). קרו (וקורים) הרבה דברים שאין לי ממש רצון לספר או לדבר עליהם כאן.

ובזמן החופשי המועט שיש לי אני מגלה לרוב חוסר רצון להתעסק בבלוגים (שום-דבר אישי כנגד אף-אחד). אני מקווה שבקרוב הדברים ישתנו ושאני אחזור אם לא לעדכן אז לפחות לקרוא בבלוגים שהייתי אצלם מגיבה קבועה או כמעט קבועה.

באמת שאין לי עוד מה לומר (גם את הפוסט הזה אני עושה רק כדי להראות סימני חיים). אז שיהיה לכם המשך חודש נהדר (כי מי יודע מתי אעדכן שוב).

ממני איגבי (שהיא ד"א כבר בת 19).

ושלפחות לפוסט הקצר הזה יהיה סוף מתוק: