1.להעביר את הלחץ לקהל
כאשר אתם עומדים מול קבל ויש לכם תחושה של לחץ מהצופים כדאי להעביר
את הלחץ ממכם לקבל. כלומר, לתת להם משימה וכך הם התעסקו בזה ולא בכם והלחץ ירד
ממכם.
2.לכתוב את הדברים על דף
מה שעובד בשביל טובי הקריינים, השדרנים ואנשי הבמה טוב גם בשבילנו. אף
אחד לא מצפה מכם לזכור הכל בעל פה.
3.להשתמש בדמיון מודרך
כשאתם יושבים בישיבת הנהלה, נסו לראות איך אתם נראים מהצד. החשש מונע
מכם להציג רעיונות שיכולים לקדם אתכם. מהצד תבחינו שאתם רגילים לגמרי, כמו כל אחד
אחר סביבכם.
4.לא להיבהל משאלות
פוחדים שישאלו אתכם משהו שלא תדעו מה לענות? זה קורה תמיד ויקרה תמיד
ואין מה להיבהל. תגיד בפשטות שאינך יודע, שאתה מברר ותחזור עם תשובה בהקדם.
5.לא לחשוש מעימותים
הפחד להיגרר לוויכוח ולהפסיד, גורם לאנשים להיראות חלשים מכפי שהם
באמת. במקום להגיד למישהו שהוא טועה שאל אותו מה דעתו על העניין. אם אתה רוצה
להשיג משהו, תציע משהו בתמורה.
6.להוציא ידיים מהכיסים
לאחוז את הידיים זו בזו, כאילו אנחנו לוחצים לעצמנו את היד זה נראה
כאילו אנחנו עומדים למחוא כפיים. ברגע שפותחים את כפות הידיים יש יותר נוכחות ואתה
יותר חזק, כי אתה תופס יותר נפח. כשאתה עם ידיים בכיסים, אתה מכווץ את עצמך.
להחזיק ידיים בכיסים משדר חוסר ביטחון, מופנמות ואולי גם זלזול. רצוי לצעוד
על הבמה כדי לעורר איזשהו עניין ולפתוח ולסגור את כפות הידיים.
7.להישיר מבט
אחד הדברים הכי קשים לאנשים הסובלים מפחד במה זה להישיר מבט. הפתרון
הוא להישיר מבט, אבל לא ממש לתוך העיניים. מסתכלים בין העיניים, על 'העין השלישית.' בישיבות תמיד יהיה סוג של מרחק, שולחן בינינו, כך
שזה לא ייראה כאילו אנחנו פוזלים. מבחינת הפרספקטיבה זה נראה שאני מסתכלת עליהם
וכך נמנעת מבוכה. אם יש הרבה אנשים צריך לסרוק אותם בשיטת הממטרה, לעבור מאחד לשני
- על ידי מבט בפנים שלהם, קצת מעל העיניים, וכך לחבר אותם אלי וליצור קשב.
8.לשבת זקוף
הפחד מדביק אותנו לכיסא, מחליש ומקטין אותנו. כדאי לשבת זקוף,
כשהרגליים מקבילות ולהחזיק את הידיים על הברכיים. נסו את זה רגע. כשכפות הידיים על
הברכיים הגב נתמך ההופעה מכובדת ואנחנו לא רועדים. כך תופסים יותר מקום במרחב
ותופסים סמכות.
9.לאמץ לחיצת יד אמיצה
אנשים שחוששים להתבלט בקהל לא נוטים ללחוץ יד או מגישים יד ללחיצה
רפה וכנועה. המחשבה הראשונה שעולה היא שעם האיש הזה לא כדאי לעשות עסקים כי הוא נטול עוצמה.
10.להאמין בעצמך
"כשאתה
מודע לחוויה ומוכן להתמודד איתה, אתה מגלה שזה לא נורא כל כך. במבחן התוצאה,
הביצוע של אנשים עם פחד קהל אינו פחות טוב מאחרים, כי חרדה לא קשורה ליכולת שלהם
באמת לבצע. הדרך היעילה לטפל בזה היא לא לפחד. להבין שהרגש לא יפרק אותך.
היי :)
קודם כל אני מצטערת ששבוע שעבר לא עלה פוסט, מקווה שהפוסט הזה מפצה.
דבר שני אל תפסיקו להציע את את ה"10 דברים" שלכם !
שבת שלום 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
