אני אולי נשמעת כמו פולניה עכשיו,
אבל ממש רע לי. ממש.
אני ויניב, אחרי שנתיים וחודש, החלטנו על פסק זמן
בגלל תשובות כמו..
"למה אתה מתנהג ככה?" > "לא יודע.."
"אתה רוצה בכלל קשר?" > "לא יודע.."
"אתה.. אתה בכלל אוהב אותי?" > "ניראה לי.."
אז חמוד, קח ת'זמן להיות עם עצמך ולהבין מה אתה רוצה. בינתיים הזמן הזה מוגדר כ"פסק זמן"-
אתה תעשה מה בראש שלך אני מה בראש שלי, אחרי שתחליט וודאית מה אתה רוצה talk to me.
אני לא אוהבת את הפסק זמן הזה.
שנתיים וחודש!
אוף...
אבל היה משהו שדווקא כן עודד אותי בתחילת השבוע,
אתמול, יום ראשון, סיימתי את היום ב4.. לשלי היה רעיון יפה- לארוז כמה דברים ולבוא לישון אצלה בבסיס.
חשבתי שזה הזוי... אני כבר לא שייכת לחיל, ומה הסיכוי?.. אבל וואלה, היה סיכוי טוב :)
הגעתי אליה לבסיס.. רציתי לפגוש את כולםם אבל גם לשמור על פרופיל נמוך. בסיס קטן, אחרי הכל.
אז כן הספקתי לראות את הרס"פ! ניגנו בגיטרה עם שלי ועוד מישהי.. היה נחמד
היינו ערות עד 1 בלילה.. קמתי בבוקר. בכיף עם חיוך, היינו בבסיס שתינו קפה
ראיתי את אחד המפקדים שלא יצא לי לצחוק איתו ומסתבר שהוא ממש אבל ממש חמוד!!
ארוחת צהריים והחלטתי על סיבוב פרידות.. כבר 12. עד מתי!?
אז אפשר לומר שהסיבוב פרידות הזה קצת התעקב.. =] באתי למשרד של אותו רס"פ שהיה לי.
צחקנו, למדנו לפסיכומטרי, ניגנו בגיטרה עד 3 וחצי ויצאנו לאוטובוס.
ופעם ראשונה ששתיתי קפה שחור. כי לא היה חלב..
ויניב?
שיחת בוקר קצרצרה אתמול
שיחת טעות היום בצהריים
וזהו.. יותר לא התקשר. לא דיברנו.
קצת ספייס.
ספייס שאני לא רגילה אליו... בכלל לא. מ18 שיחות ביום פתאום לכמעט כלום.
דלת נסגרת, דלת נפתחת.
יהיה טוב.
היום כבר נמאס לי מהבית אחרי ריב מטורף עם אמא, שכמעט הסתיים בשבירת המחשב.
אני עוברת מכאן. לא יכולה יותר.
מחליטים לי על החיים. ואני לא כותבת את זה בעוד נימה של ילדה מתבגרת שלא קנו לה חולצה ורודה כמו שהיא רצתה,
פשוט כי באמת לא מקשיבים לי. ובמקום היחיד שכן- אני לא יכולה לעבור כי זה בסיס צבאי.
אם אני מגיעה בצהריים מעיסוקים שלי אז אין חברים להמשך היומיים הקרובים (אשליה...)
אם אני חותמת יום חופש מבחינתם זה התחייבות ללנקות את הבית, לא לחיים שלי
אם אני אצל חברה עד מאוחר אני "מסתובבת ברחובות"
אם אני מבקשת כמה גרושים כי אין לי כבר מה להוציא מהכספומט זה תמיד, לא משנה מה, יהיה מבחינתם ל"חארטות"
הם תמיד ימצאו משהו לא טוב בחברים שלי
הם תמיד ימצאו משהו לא טוב בחבר
הם איכשהו ירעילו אותי נגד אנשים שאני מסתובבת איתם שהם נגדי... מה אני אשמה שאין לכם חברים?!
ס'עמק.
אין יותר כוח..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
