The Life of MezzoMom

זה מתוכנן להיות פוסט קצר. אני מותשת.

החודש האחרון התחיל עם האירוע המוחי של סבתא שלי, כמה ימים לפני ראש השנה.

במוצאי יום-כיפור פוצקה הפציעה עם פריחה חשודה. ביקור למחרת אצל הרופאה העלה שמדובר באבעבועות-רוח. לא עברו שעתיים מהביקור ופוצקה התמלאה חברבורות אדומות מלאות נוזלים בכל מקום אפשרי בגוף, גלוי ומוצנע. היא חטפה את מחלת הילדות הפשוטה הזו כמו שמעודי לא ראיתי. היום, שלושה שבועות אחרי, עוד לא הסתיימה ההחלמה.

אחר כך, בערב סוכות, עבר בנהזוג ניתוח לייזר להסרת משקפיים. טוב, זה היה משהו מתוכנן, אבל איכשהו התזמון שלו לא התאים לי...

הניתוח עבר בהצלחה ובנהזוג צלח בכבוד את הכאבים שאחרי. היום הוא כבר מדווש לו על אופניו החדשים בגבעות יער בן-שמן ללא משקפיים...

ובתחילת השבוע אמא שלי חלתה באנגינה. היא תמיד יודעת לחלות עם כל הלב. חום גבוה ודכדוך מתמשך.

ובין לבין חופשת סוכות הארוכה מדי עם קונצרט שלי ביחיעם שהיה מוצלח וביקורים רבים אצל סבתא שמתאוששת ומשתקמת לאיטה ונסיון לחזור לשגרה וערימות הכביסה והגיהוץ שלא מסתדרות מעצמן...

והיום שבת. ומחר יתחיל שבוע חדש. אולי הוא צופן בחובו בריאות טובה יותר.