RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2007
טבק - הגמילה הגדולה
זהו.
יומים לתוך הגמילה הגדולה, הסופית, האחרונה, החד משמעית והלא-הדרגתית מטבק.
מאתמול, לא סיגריה אחרונה, ולא שאכטה מסיגריה.
לא קאמל ולא וינסטון,
לא נובלס ולא מרלבורו מדיום,
לא נלסון, ולא שרתון.
כלום.
לא בתוך ג'וינט, ולא בבאנג, לא בצינגלה ולא בפייסל.
לא בבוקר עם הקפה, לא אחרי ארוחה, לא עם בירה, לא עם יין, לא עם טקילה.
לא לפני סקס, לא במהלך סקס, לא אחרי סקס ולא במקום סקס.
לא בתור פרס, ולא בתור עונש, לא כמטרה, ולא כהסחת דעת.
לא באוטו, ולא במרפסת בעבודה, לא בשמש, לא בצל, לא אחרי שיוצאים מהים, ולא לפני שנכנסים לים.
לא כשאני כותב, לא כשאני מנגן, לא כשאני בוהה.
לא כשאני מתרגש, ולא כשאני משועמם.
לא בזמן שאנחנו מדברים, ולא בפאוזות בין הדיבורים.
לא בטעות, ולא בכוונה, ולא כי שכחתי ולא כי לא שמתי לב, ולא "מה הבעיה, זאת רק אחת".
פשוט לא.
ואני יודע מעבר לכל ספק שהפעם, ב"ה, אני אצליח.
למה? כי כבר הצלחתי עשרות - אם לא מאות - פעמים בעבר, ואני כבר ממש, ממש, ממש טוב בזה.
בינתיים גם אין לי כל כך תופעות לוואי.
אמנם החלטתי להתגרש, למסור את הילדים למיסיון, לבקש מקלט מדיני באסטוניה, ולהתחיל להלחין את האפוס הגאורגי הגדול "עוטה עור הנמר" של רוסתווילי - אבל כל אלה החלטות שקולות שמתגבשות בי כבר חודשים ארוכים, אני חושב.
אז נכון, אף פעם לא נראה לי שזכוכית יכולה להיות טעימה, וב-48 שעות האחרונות אני מתחיל מעט להסתקרן לגבי הטעם והטקסטורה בפה, אבל גם זה לא נראה לי בהכרח קשור.
כאילו, מה, כל דבר מוזר שאני אתחיל עכשיו לעשות, תגידו שזה קשור לגמילה? מעכשיו אני חייב ללכת לפי התלם, בקו ישר, רק כדי שלא תגידו, "אה, מחסור בניקוטין, מסכן". כבר מרגיז אותי כל קו המחשבה הזה שלכם. כל כך בנאלי. כל כך חד מימדי. כל כך מתעלם מהמורכבות של הדברים. כאילו שבאמת הטבק הוא מרכז העולם וכל המעשים והתנועות והשינויים נובעים מנוכחותו או מהעדרו במחזור הדם שלי.
כזאת שטחיות.
אני מאוד מאוכזב מכם.
מאוד.
| |
| כינוי:
בן: 63
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
