היום שוב לא יכולתי להתכחש לעובדה שאני מאושר.
לגמרי מאושר.
מאושר בתנועה.
מאושר מסקא, ומאושר במיתרים, ושמח בשני הקטנים ובגדול הענק.
מאושר ממעגלי האהבה מסביבי.
יודע שאני חי נס.
יודע שזה מעבר למה שהעזתי לקוות.
יודע שאני בטח עושה משהו נכון.
שכנראה שבטעות, או שלא בטעות, בחרתי בחירה טובה.
זה כבר ככה בערך עשור.
זה לא תמיד היה ככה. תאמינו לי. לא ניכנס לזה, באמת. היה חושך גדול. היה קר.
שרתי לעצמי היום:
in this life
in this life
in this
oh sweet life
we're
coming in from the cold
מה עושים עם אושר כזה, אושר מתמשך, בתנועה?
במקום להיות אסיר תודה הפכתי להיות פרפר תודה
אני פרפר תודה
פרפרפר
פרפרפרפרפרפרפר
ועכשיו קורה לי עוד דבר מופלא שאני לא לגמרי מורגל אליו, ודי המום לטובה. אנשים אוהבים את מנחת הצלילימילים שהגשתי. ברמת השוליים של השוליים הסהרהוריים הדיסק הוא הצלחה מסחררת. כמה דלתות מנחשות אותי ונפתחות לי מעצמן. יפה כל כך מצידן.
פררפרפר
ואני כבר יודע כמה זמן שגם אם יבוא יומי ויפתיע כבר ידעתי שמחה אינסופית ואושר בלתי נגמר, וכאב בלתי מרוסן, וזעקה שלא גוועה, וראיתי פשטות וטפשות והייתי פשטות וטפשות וחכמה וכלימה, וגם אור וצל וחושך. נשארתי ער לילות בהתלהבות ולא רציתי לקום ימים שלמים שנים חודשים רק לא להיות. אהבתי, אהבתי העתקתי מילים, הייתי ילד, נשארתי ילד, ותמיד אהיה. כפרתי, חזרתי בתשובה, התהפכתי, הייתי רע. הייתי מרושע. מתנשא. קר. שכלתני. הייתי גולם. עכשיו אני פרפרפרפר.
פרפרפרפ תודה
משק פרפרפרפרפפר תודה גם לכם
פרפרפרפרפפר רפפר רפ רפ רפ רפ
בבלוג זה
בכל הבלוגים
