בחמש השנים האחרונות יצא לי פעמיים לקבל טלפון בעבודה, שגרם לי לדמוע מיידית בלי בושה מול כל הקולגות שלי, בדסק העמוס והענייני שלנו. בפעם הראשונה אשתי לשעבר סיפרה לי שהיא הפילה את העובר שלה בחודש הרביעי להריונה, ובפעם השניה, שנתיים אחר כך, אשתי לשעבר סיפרה לי שהיא הפילה את העובר שלה בחודש השלישי להריונה.
אתמול שוב דמעתי, לא בדסק, אלא באוטו, כל הדרך לעבודה, אבל הפעם מרוב אושר, אחרי שהיא ילדה בת.
אני מאוד אוהב אותה. את אשל"ש, מאוד מאוד.
נכון, בשנה הראשונה אחרי הפרידה, היה קשה. היא שנאה את החברה החדשה שלי ודי פינטזה לשפוך לה חומצה על הפנים, אבל שנינו היינו כל כך מסורים לבן המשותף שלנו, שלמרות הכל - עשינו מאמץ אדיר לשמור על ערוצים פתוחים. למורת רוחה של החברה החדשה - הלכנו לטיפול זוגי אחרי הפרידה - כדי לנטרל מתחים - ומשהו כמו שנה וחצי אחרי - שוב למורת רוחה של החדשה, אבל לא ויתרתי - כבר היינו סוג של חברים הכי טובים.
אם היה לנו שכל וחוש כלכלי, היינו יושבים וכותבים רב מכר - "האהבה שאחרי האהבה" (או "איך להתגרש בלי להשאיר פצועים"), את זה לא עשינו, אבל יצא לנו לעבוד ביחד לא מעט - ברוב הקומבינציות של כותב ומוזיקאי מול שחקנית ובימאית. היחסים רק השתפרו כשסקא ואני התחברנו - אשל"ש וסקא אהבו זו את זו עוד לפני - ועוד יותר, כשהיא התחברה עם בן זוגה הנוכחי, אחד האנשים המקסימים שפגשתי מעודי. נדמה לי שסקא המציאה את הביטוי "הורי-משנה", לתאר את הקרבה של שניהם לבן שקיבלו מן המוכן - וכמו שאשל"ש מרוצה מסקא בתפקיד, כך אני מרוצה עד הגג מבן זוגה ואוהב אותו. הוא הביא איתו כנדוניה שני ילדים, וכשכולנו נפגשים, לוקח די הרבה זמן עד שכולם מסיימים לחבק את כולם. אשל"ש וזוגה, גם נוהגים לבקר מדי פעם את ההורים שלי שגרים לידם, ומוזמנים לחלק מהאירועים המשפחתיים שלנו. כשסקא ואני ילדנו את הקטן שלנו, ידענו שבן השנתיים ורבע דאז - יהיה בינתיים אצלם, עם אחיו העוד יותר גדול.
הדבר היחיד שהיה חסר כל השנים האלה כדי להשלים את התמונה - וגם לרפא את מה שנשאר מרגשות האשם שלי - היה תינוק משלהם. היא צעירה ממני רק בארבע שנים, ואחרי שני הנסיונות שלא צלחו, האבל היה גדול, והטעם היה חמוץ.
אז היום אני שוב פרפר תודה מפרפר.
תודה, תודה, תודה שהכל כך הסתדר.
אבל מה היא בשבילי, הקטנה? אי אפשר למצוא איזה מילה חדשה שתתאר את היחס הזה? היא חצי אחות של הבן שלי, והבת של אשתי לשעבר, אבל זה כל כך טכני, ולא מבטא את הקרבה. ניסיתי לשאול בעבודה - ואמרו לי - אין קשר דם, אז אין מילה. אבל גם עם חמותי אין קשר דם, וגם לא עם גיסי.
סקא אומרת: אתה יודע שהיא נולדה ביום ההולדת של אבא שלי.
ועכשיו קיבלתי גם תמונה שלה. אז, נו, תמצאו מילה, מה היא בשבילי? מה אני בשבילה? כי אני כבר אוהב אותה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
