| |
dhanjahganjahland
זוקפת כפופים
מתירה אסורים מלבישה ערומים
פוקחת עוורים |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2007
אמנים חתולים יכולים?
הייתי מרוגש מאוד מזה ששיניתי סולם והוספתי פזמון חדש לשיר בן 14, ונזכרתי שברכט שיכתב את גלילאו שוב ושוב ושוב כל החיים. רציתי גם להתקדם עם ה-C פארט של שיר כמעט גמור, ועברתי וראיתי ספר של הנרי רולינס ליד הביוגרפיה של סבא שלי, כתף אל כתף. חשבתי שיהיה מעניין לשלב משפט מפה ומשפט משם, וכבר שמעתי התחלה של שני קצבים שונים.
השעון של הטלפפון התחיל לבפבפ.
.
למה עכשיו? למה תמיד כשאני בדיוק על קו התפר בין שם לכאן?
ונזכרתי
אמנים חתולים יכולים?
וטרינרית.
טֶרה, שאני המישהו המיוחד שלה.
לקחת אותה לווטרינרית שגרה שני בתים מאיתנו.
אבל איך?
אני אמן.
אני חלש בלוגיסטיקה.
ונזכרתי בבעיית הבעיות: אין כלוב.
מה עושים בלי כלוב?
שקעתי במחשבות כלוביות.
אולי אני יכול לקחת אותה לטיול ברגל. לפעמים היא חושבת שהיא כלבלבה. פעם אפילו ניסינו - והצלחנו - ללמד אותה לנבוח.
זה קרוב והיא תבוא.
נכון.
"זה קרוב (טוף טוף) - והיא תבוא (פו צ'ה קה טה טה)
"זה קרוב (טו-טו- טו-טוף) - והיא תבוא (פו צ'ה קה טה טה בימף)
"זה קרוב..."
כבר עשיתי חצי צעד לגיטרה - בטוח זה G מינור או משהו - עוד פם הגוספל הזה, ונעצרתי in mid air.
יש לווטרינרית כלבים בחצר!
חרוז.
לא יודע.
אבל מה עושים?
אני רוצה לקחת אותה. אני אוהב אותה.
אבל אין כלוב.
ולווטרינרית יש כלבים בחצר.
אולי אמנים חתולים לא יכולים?
האם ניעצר
in mid air
רק כי לוטרינרית יש כלבים בחצר?
קראתי לחבר החום של מרי ג'יין ופתרנו את חידת הזן בקלות.
לא אספר לכם איך.
יופי של ווטרינרית, אגב.
לפני הכל היא התפעלה ביסודיות - כמעט בלי שעודדתי אותה - במשך איזה שש-שבע דקות.
ווטרינרית חכמה.
רק אחרי זה, היא בחנה את הגידול.
הכל בסדר. זה כלום. אפשר להרדים אותה ולשאוב את הנוזלים.
זה באמת הכרחי, שאלתי? לא עדיף לתת לה לנצח את זה לבד?
היא סובלת?
לא. טוב לה והיא מוקפת אהבה.
היא אוכלת ושותה?
לגמרי.
מדדנו לה חום.
38.8 - שיא הנורמליות לחתולה.
אז אין צורך להתערב. אבל אתה יודע...
נדרכתי.
...היא קצת שמנה.
מהעלבון לא יכולתי לענות.
והיא כבר בת שבע. אם אתה רוצה שהיא תחיה עוד הרבה שנים היא צריכה לרזות. ב-30 אחוז בערך. ותקנה לה אוכל לחתולה ותיקה, סניור.
גם שמנה, גם זקנה, החתולה הנהדרת והחטובה שלי. הצעירה הנצחית. ואם היא באה בימים, מה זה אומר עלי? הווטרינרית איבדה לרגע איזה שבעים נקודות.
היא גילתה שתי קרחות קטנות, ורקחה איזה חומר נגד גזזת, פעמיים ביום.
הרגשתי את זה בא רגע לפני שזה הגיע:
גזזת! גזזת!
(או-הו)
גזזת, פעמיים ביום!
גזזת! גזזת!
(או-הו)
גזזת פעמיים ביום!
כמעט שקעתי שוב בעולם ההוא כשבמטושטש,
ראיתי שדברים מעניינים
מתחילים
להתרחש בקליניקה הקטנה.
טרה והווטרינרית התחילו להתלטף.
טרה מאוד נהנתה וגם הווטרינרית.
הוטרינרית ליטפה וטרה נהנתה.
זה היה מאוד יפה.
מאוד מאוד יפה.
ומרוב יופי החלטתי לשמור את המנגינה אבל לא לשיר יותר שירים על גזזת.
לא נושא טוב.
הודיתי לווטרינרית, והדגשתי שאני שמח לשלם לה את המאה וחמישים שלחלחים שלה.
גם כאן לא אחשוף בפניכם איך יצאנו מהחצר למרות הכלבים.
אבל זה היה מאד קל.
הלכנו, טרה ואני, קרובים קרובים כל הדרך הביתה.
ושרנו ביחד שיר א-לה-פרנק סינטרה (למרות שאנחנו לא אוהבים אותו בדרך כלל:)
אני: או- מ- נים (פה ד-ד-ד-בה)
היא: ח- תו- לים! (באו א-וואו מיאו)
ביחד: אומנים וחתולים
כן -
הם יכולים!
היא: לא להיעצר
אני: In mid air
ביחד: אז יש לווטרינרית כלבים בחצר!
אז יש לה -
(טו פו בימף בימף פאו!)
אז יש לה -
(טו טו טו טו בימף!)
כלבים בחצר!
(טי די דו - די די דו - פואוו, דיז פונף, טיש-טיש בומף!)
| |
| כינוי:
בן: 63
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
