אחרי חודשיים, הבחור שהעפתי שלח לי הודעה ארוכה עמוסה בפרטים שמסבירים את מצבו הרגשי העדין ומתנצלת למדי. אין מה להגיד, הוא בהחלט פגע בי הזבל. אבל נזכרת באיחור, הודעה אחת לא מחפה על כלום, ואתה לא רלוונטי כי אתה גר במרכז. אלוהימה ההודעה הזו כלכך לא מתואמת. אחרי חודשיים! אין ספק שמדובר באיזה סבב סליחות כללי שהוא עושה ואני אחת מיני כמה שהוא רואה לנכון להתנצל בפניהן על היחס המשפיל שאליו זכיתי. אימאלה איזה מזל שאני לא במקום הזה כבר. יש אנשים ששולקים אותך רגשית, פשוט שולקים אותך. אין מילה אחרת לתאר. בחודש וחצי של קשר הוא הפך בי וטלטל בי כלכך הרבה דברים שלא ראוי היה שהוא יהפוך ויטלטל.

בעיקר נפגע לי האגו ובעיקר נפגעתי מזה שהוא לא ראה לנכון להתאהב בי. אלו בעיקר שני הדברים. לקחתי את זה נורא קשה ושקעתי בזה; ואז העפתי אותו ולקח לי קצת זמן להתאושש והכל חזר על מקומו בשלום.

ועכשיו הוא נזכר להתנצל על היחס שלו אז? עובר תהליך? לא הצליח להכיל אותי כי התקרבנו? מצטער? לך לישון בקיצור. אתה לא רלוונטי לי כבר. ביי

ואחרי ההודעה המעוררת זעם הזו קרו כמה דברים, קודם כל הבנתי שאני צריכה לחסום אותו למען טובת הכלל והנפש המתאוששת שלי והבנתי שהגיע הזמן לשלוח הודעה שוב לבחור מהטכניון, נפגשנו עד עכשיו פעמיים וכנראה היום ניפגש פעם שלישית. הוא מקסים מאוד, מכבד אותי, נוגע בי בצורה שאני אוהבת, יש לנו שיחות על דברים ברומו של עולם (המלחמה הקרה, תאוריית סדר האחים של אדלר, העבודה שלי והתואר שלו) וגם על דברים מפגרים, הוא מצליח להצחיק אותי כי הוא מוזר בטירוף אבל זה גם קינקי ועושה לי את זה, ואני הולכת ממנו כל פעם בהרגשה טובה - אני חושבת שבהחלט ככה זה צריך להיות. בנוסף הוא גורם לי לא לאכול סרטים לגביו, כי אני יודעת שהוא עסוק מאוד (יותר ממני) בלימודים שלו כי הוא בשיא תקופת המבחנים שלו עכשיו בעוד ששלי נגמרה כבר לפני שבועיים אבל תמיד הטכניון באיחור בדברים האלה, והוא הזמין אותי כמה פעמים כשלא יכלתי או כשהיה לי מאוחר מדי, אני בהחלט מרגישה ממנו חיזור. מה שקצת כן חסר לי זה שיחות בין לבין בוואטסאפ אבל ייתכן מאוד שבאיך שהקשר התחיל פשוט קצת חסמתי את האפשרות לזה ואולי זה השדר שהוא קיבל ממני. איך מתקנים את זה? 

היה ערב אש. והכי אהבתי, שעשינו את מה שהוא בדיוק הזמין אותי אליו. אני אוהבת ישירות ולהגיד את מה שחושבים. "בא לך לבוא אלי לערב כרבולים ומשמושים?" ואחרכך הוסיף, שהוא ישמח לקצת יותר מזה, אבל גם ישמח אם זה יהיה רק זה. ועניתי גם אני.

ואז את המפגש עצמו אני יזמתי; והגעתי. היה ערב וכפור של חיפה על שכונותיה הגבוהות וגשום לסירוגין. ויצאתי מהבית עם מעיל וסצווטשירט ומתחתיו חולצה דקה בלי חזיה וציפיה מרוגשת שרוצה מאוד מאוד לא להתנפץ.

ותמיד מתקשרים מבחוץ כי אני אףפעם לא מוצאת את הבית בדיוק, והוא בא לקראתי מקבל את פני ואומר לי "זה בקומה השניה" ועולה אחרי במדרגות ואני חושבת, איזה באסה שהמעיל מכסה לי את התחת, הוא יראה אותו רק בהמשך.

ובאופן כללי הגעתי ביתית וזרוקה על סף הפיג'מה שזו טקטיקה מסוימת שבחרתי בה בפגישה הראשונה הזו, בלי שמץ קלוש לגבי המטרה שאותה אני רוצה להשיג.

והוא היה חנון טכניון למופת אבל גם סקסי מאוד, (בתיכון למד איתי חנון רציני משקפיים ומצח מרובע ולבן כמו קרח, לא יצא מהכיתה בהפסקות, לא מדבר עם בנות, ברור שהוא מובך מעצם הסיטואציה.. ואני זוכרת שהייתי מפנטזת עליו, איך אני מגלה לו עולם שלם שהוא לא הכיר, לוקחת אותו תחת חסותי, תמיד אהבתי חנונים מוגבלים חברתית, תמיד זה הדליק אותי, עמוק בפנים אני גם כזו, רק שאני גם כוסית)

אז הוא היה גבוה נורא עם עיניים ירוקות והדירה שלו היתה מסודרת שזה חשוב לי תמיד, האופן בו בנים מתחזקים את הדירות שלהם, זה חלק מהאופי שלהם וזה עניין שאין להקל בו ראש.

וההתחלה מהספה והוא שם לנו תכנית משעממת מאוד באנגלית על בניית בתים לאמריקאים עשירים באמצע יערות בקנדה, הדבר היחיד המעניין בתכנית היה הפומות והכלבים, והוא סיפר לי שהוא במקור מקיבוץ, והתנדב בהסגר של כלבים תקופה עד שזה עשה לו רע מדי אז הוא הפסיק, וסיפר לי על אחיותיו בהרחבה ואני כבר הגעתי למסקנה ממזמן שגברים שגדלים עם אחיות בבית הם תמיד יותר רגישים ונעימים, ודיברנו על תאוריית סדר האחים של אדלר ואמרתי לו כמה שאני ביקורתית כלפי פסיכולוגיה ולא מסכימה עם המון דברים, והוא ניסה להבין וניסיתי להסביר על מדגמים מוטים והטיית הנסיין וזה שלעולם לעולם לא תוכל לחקור משהו בטהורות לגמרי בלי משתנים מתערבים ואולי הוא הבין.

והוא סיפר לי על הנדסת מכונות ועל איך הוא אוהב לבנות דברים. והיה ממש גוד טיים. יחד עם תה ולואקר.

ואז עברתי לשכב עליו באיזה שלב, כי הוא הזמין אותי בידיים פתוחות, והרגשתי שזה ממש מתאים לי ושאני ממש נמשכת, והיה לי נעים שגם הוא ממש נמשך, והיינו על הספה המון זמן מתחבקים ומתמשמשים בדיוק כמו שהוא הבטיח בהודעה, ואהבתי שהוא עמד בהבטחתו

ואחרכך במיטה עשינו עוד דברים, היה משהו קינקי נורא באווירה, כי הוא דיבר המון, ואמר גם קצת דברים מפגרים, אני מניחה שזה כי הוא התרגש, אבל הרגשתי המון חמלה כלפיו וגם משיכה במקביל, וזה לא שינה לי כהוא זה, וחוצמזה

אני אוהבת שמתרגשים ממני, ושבאופן כללי מישהו עוד מתרגש בעולם הזה, אחרי אוסף התנסויות עם בנים שאמרו לעצמם בלב מולי "ממנה אני לא יכול כבר להתרגש" וידעתי את זה, או שרק הרגשתי את זה. 

אז זה היה מרענן מאוד, לישון עם מישהו שמחזיק לך את התחת שהוא מאוד אהב ומאוד התלהב ממנו וגם בשינה הוא הרגיש צורך לשמור עליו ככה קרוב אליו, וזה היה מרענן לקום בבוקר ולעשות פיפי בבית של מישהו אחר ולצחצח שיניים עם האצבע כי לא הבאתי מברשת ובדרך החוצה לחשוב רגע אם לקחת לו בננה מהצרור פירות שהיה על השולחן או לא כי הייתי צריכה לנסוע לים לשיעור גלישה ואסור לגלוש על בטן ריקה.

בסוף הגעתי לחוף רעבה מאוד כי לא עצרתי גם באף בית קפה בדרך ביום שבת בבוקר, והשיעור היה נהדר והצלחתי לתפוס פינות, ורק בלילה המאוחר של אותו יום אזרתי לשלוח לו אומץ עי הודעה מתנצלת על הרעש (שאני יודעת שלא עשיתי) בבוקר, והוא אמר שלא עשיתי שום רעש והוא ישן מאוד טוב, ואחרי כמה דקות שלח, היה ממש כיף, והמון אימוג'ים של אש. 

ואני רוצה עוד הרפתקאות כאלו בדיוק אבל רק עם אנשים שאני מאוד נמשכת אליהם ושמאוד גורמים לי להרגיש בטוחה ונמצאת במקום הנכון ברגע הנכון בדיוק כמו הבחור הזה. ואני רוצה להמשיך לפזר חיוכים ולהתלבש יפה למקומות ולצאת. רק יום שלישי היום ואני מחכה כבס לסופש כי אין לי מועדי ב' בכלל, זו השנה הראשונה בחיי האקדמאים שאין לי מועדי ב' לעשות כי הפצצתי במועדי א' בצניעות והתמדה ראויות, ובשבת אוכל לסיים את העבודות בבית קפה ואני חושבת שזה יגרום לי להרגיש ממש ממש טוב, סוף הסמסטר הזה.