כשראה אותה, אמר לה שיש לה משהו עצוב בעיניים. היא לא הייתה בטוחה אם זו סתם שורת פתיחה עלובה שדקלם לכל בחורה שניה, או שהצליח לקלוע בול, אבל רצתה להאמין שהיא לא כזו שקופה. כך או כך, החליטה ללכת איתו. היא התיישבה והוציאה קופסאת סיגריות מהתיק המנומר שהיה מונח לידה. ״לא תמיד הייתי כזו" אמרה, עם קול מעט שבור. "אתה יודע. מאלו שהולכות עם כל אחד". היא שלפה סיגריה. "הייתה לי גישה אליטיסטית לגבי אהבה. סלדתי מכל סוג של מגע לא מחייב". הוא לקח את המצת, הדליק, וקירב את הלהבה לשפתיה. היא לקחה שאיפה. "ילדה טובה מבית טוב". הוא התרומם מעט והחל לנוע באי נוחות. היא נשפה, וטפחה על הסיגריה פעמיים כדי לאפר. הוא לא ראה את זה בא. זה לא סטנדרטי. "ככל שהתווספו גברים לרפרטואר, התחלתי לחבר את הנקודות". היא השתתקה לרגע. מהופנטת מאיך שהאש מכלה את הסיגריה. הוא קיבל את התחושה שהיא מדברת עם עצמה יותר מאשר איתו. "על הנייר אין הבדל. נמוך, גבוה, ערס או רופא. כולם שרים את אותו הפזמון. ״את הכי טובה שהייתה לי״, ״את הכי יפה בעולם״, ״מתוקה שלי, יפה שלי״". הוא השפיל מעט את ראשו וניסה לחשב לכמה בחורות הוא כבר אמר את זה בחיים שלו. היא קמה מהמיטה, כיבתה את הסיגריה במאפרה, ואספה את בגדיה מרצפת החדר. כשסיימה להתלבש הוא קם ללוות אותה לדלת. "אני מצטער." הוא מלמל. כשירדה במדרגות הבניין חשבה לעצמה "אם כבר משקרים לי, אז לפחות אעשה מזה קצת כסף."
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
