הוא שנא את העבודה שלו. משהו בלהיות מוקף באנשים שעתיקים בדרכם והצורך בשיחות חולין הרג אותו לאט לאט מבפנים. בשנה האחרונה, החיפוש במשמעות כלשהי במעשיו הותיר אותו עם שנאה עצמית עזה. הוא יכל להרגיש אותה זורמת בדמו כמו רעל. מאטה ומעייפת. שואבת את כוחותיו עם כל דקה שעוברת. רגליו היו משולבות על השולחן. הוא שיחק עם המצת שבידו. ריח הטבק המתוק שעלה מהסיגריה שנחה בין שפתיו הקמוצות התגרה בו להדליק אותה. עברו כמה שנים טובות מאז שהוא עישן. להבת המצת מצאה את דרכה לסוף הסיגריה. רחשי השריפה הדהדו בחדר בזמן שהעשן מילא את ראותיו. הוא לקח נשימה עמוקה, עצם את עיניו, ונזכר בסיגריה הראשונה שלו. בעודו מחזיק את העשן בפנים, ניסה להתרכז בלאפשר לסחרחורת הקלה להתפשט מראשו לשאר חלקי גופו. אפר נפל על אחת מאצבעותיו ועקר אותו בפתאומיות ממחשבותיו. בעודו מנער את ידו מהכאב שם לב לבדל הסיגריה שסירב להחלץ מבין אצבעותיו. הוא בהה בכוויה ותהה אם היא תשאיר צלקת. הוא הלך לשטוף את ידיו ופניו. נמנע מלהסתכל בראי. מבזקי אור קלים הסיטו את תשומת ליבו אל החלון. הוא יצא למרפסת והסתכל על הזיקוקים שהאירו את השמיים השחורים בזמן שהכסא הריק מימינו חרק מהרוח, כאילו מקניט אותו, ותהה איך זה שהוא עדיין לבד. קול עמום של בחורה מהרחוב הזכיר לו מישהי שפעם אמרה לו שנשים איכותיות מחפשות גברים איכותיים.