ממ..... יודעים, לפני כמה לילות כשהייתי בחדר..ולא היה מה לראות בטלווזיה אז התחלתי לחשוב על זה שההחופש מסתיים עוד מעט בצפר וכל הקטע המעצבן הזה...
טבל חשבתי על זה שאני כולה לכיתה "י" ו..... תכלס זה 3 השנים האחרונות שאני ילמד בהם בבצפר!!
כילו... לא שאני עצובה.. אבל..... זה מוזר
אתם בטח חושבים "טוב מה 3 שנים זה הרבה זמן ועד שזה עובר וזה וזה..."
אבל לא! זה לא נכון...........כי אז חשבתי על הזמן שעבר לי מכיתה ז לכיתה ט והוא עבר מממממממממממש אבל מממממממממממש מהר
כאילו, כל שנה מ-ז ל-ט עברה לי מהר אבל סך הכל כשמסתכלים על ה3 שנים האלה במבט לאחור... אני רואה שזה עבר מהר מאוד!!!
אז לחשוב שהזמן הקצר הזה הוא הזמן שנותר לי עד לסיום הלימודים!עד לצבא... עד לגיל של העצמאות.. ואייייייייייייי
זה כול כך מוזר אני כול כך לא רואה את החיים שלי לא כמו שהם עכשיו! כאילו.. כבר לא להיות הרבה זמן בבית עם השפחה[שלא תבינו לא נכון זה לא שאני כל זהמן בבית אני מתכוונת לחיי היוםיום בכללי] ... להיות.. ...
א ח ר ת -אני עדיין אותו בנאדם.. אבל עם הרבה מאוד שינויים...
במשך הזמן כל יום שעובר לא שמים לב לזה אבל יש לי "פלשבקים" כאלה מפעם דברים שאני זוכרת שאמרתי... לבשתי.... התנהגתי... ויש דברים שכול כך שונים מהיום1 אני לא מאמינה שככה השתנתי..[בדברים מסויימים-לא ממש ה כ ל ]
זה גם הזמן ... גם התמידים.. גם הבצפר.. זה הכל... וזה מוזר.. ומפחיד...
אני חושבת...אם גם עכשיו מכיתה י לכיתה יב אני ישתנה ככה!....
אני מתארת לי שכן..
כי זה תיכון זה אחר זה שונה וזה משנה .... אין מה לעשות זה משנה אותך....-משתנים עם הזרם
ובמיוחד שאני עוברת בצפר....
ואואואויייי... אם כל זה שהכי לא מתאים לי עכשיו לחזור ללימודים.... יש משו חדש בזה... כמוש עולים לכיתה א...
ולמרות שאני בעסק כבר 9 שנים! ... אני מרגישה כאילו זה הולך להיות ממש אבל ממש שונה
התלמידים המורים האווירה הבצפר הבגרויות השעות המאוחרות מאוד.....שנאלצים לבלות בבצפר...
והעומס המאוד מאוד גדול.....
ומצד שני.... המחשבה שאנחנו בסוף... בסוף .. של ההר ונכון שעכשיו העלייה היא הרבה יותר קשה ותלולה .. אבל זה עוד מעט ניגמר..
פוש אחרון...!.....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
