איזה מוזר..

מוזר להיות פה שוב..מחקתי את כל הפוסטים פה..צינזרתי ת'שם..ת'שם של הבלוג..

אבל את הבלוג עצמו לא יכולתי..לאדעת למה..כל פעם שאני נכנסת לפה יש לי מן הרגשה מוזרה כזאת,מן זכרונות כאלה שעוברים לי בראש,הבלוג הזה היה באמת משמעותי מבחינתי ..

כל כך התגעגעתי..לא התראנו מלא זמן....

זה נותן הרגשה טובה לכתוב פה שוב,בלוג שאני יצרתי למישהו אחר שלא רשם פה כלום..[לא..אני לא כועסת]

הוא בחר לא לרשום פה וזה בסדר,מבינה אכשהו.

איזה פחד זה..שהוא אולי יקרא את זה ויעלב או משו..?

מפחיד~~~

האמת,אני מפחדת עכשיו כל כך מריבים..זה הורג אותי..

איך אנשים מאכזבים אות בתקופה האחרונה.

מפנים ל את הגב,מנתקים קשר,שיחה שנמשכה פעם שעות על גבי שעות היום היא דקה או שתיים.

זה קצת כואב,ומוזר..

אבל בנורמל אני במצברוח נורמלי,טוב,אני מרגישה טוב, לא שווה לי להיות בדיכאון בגלל דברים כאלה.

ובטח שלא בשנה הבאה בכיתה ט'.

כיתה ט'..דווקא נשמע מפחיד לא?..

מורות,ילדים חדשים..

הכול דיי חדש-תיכון.

מוזר לחשוב שעברו כל כך הרבה שנים.

אני חושבת שזה מפחיד אותי כי אני ילדה שדיי פוחדת משינויים

אני מפחד מכל שינוי קטן גם אם הוא לטובה.

אבל בסדר,אני שורדת כמו כולם בעולם הזה.

טוב ת'אמת לא בא לי ממש לשפוך פה ת'לב אז אני פשוט אסים כאן.

אני אוהבת אותך.

ואותכם.

אולי אני אחזור..

טל.[אגב,אני בת לא בן..חחח]