לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"Every time a child says, 'I don't believe in fairies,' there is a fairy somewhere that falls down dead." - J. M. Barrie, Peter Pan

Avatarכינוי: 

בת: 30

Skype:  orli tru 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2012

ניסים


הינה אני.

רגע ליפני עוד צעד גדול בחיים,

נשברת ונותנת לראש להציף אותי בכל הפחדים שלי

תחת הרגשה מסריחה של האי ידיעה,חוסר שליטה

הרגשה נוראית של רק ציפייה.

שקועה במחשבות מסריחות וקשות

מחשבות על חוסר המשמעות של החיים

של למה ביכלל לטרוח הרי זה לא משנה במילא...

אני בפארק חשוך ושומם מאנשים,

יושבת מול ארגז חול ענקי ומסיימת את הסיגרייה האחרונה שלי.(מתוך חבילה שנסחבה איתי עוד מהקיץ.)

לצידי יושב אדם שמאז ומתמיד היה הכי קרוב אליי ומנסה בכל כוחו,כבר במשך שעות ,לעודד ולשכנע אותי שהכל יהיה טוב

אבל מילים במצבים כאלה אף פעם לא מספיקים .

 

בנתיים בצד השני ,בכניסה של הפארק ,רחוק

בא איש עם כלב.

הם מטיילים והכלב מיתרוצץ,מרחרח

ולפתע הכלב מרים את הראש ומהקצה השני של הפארק

רץ וניגש רק אליי.

הוא לא מריח אותי , לא קופץ עליי.

הוא פשוט עומד לו ומיסתכל עלי

כלב עם פרווה שחורה,עניים חומות כהות

מבט חייתי,חיי ומנחם

נותן לי ללטף את ראשו .

 

הכל פתאום נשכח;כל החרדות הפחדים

אני מבינה פתאום שבישביל זה אני נושמת ובחיים

בישביל רגעים כאלה

ששוים רק לי,כאלה שיראו סתמיים ומפגרים לאחרים

כאלה שיש להם מאות פירושים אבל רק לי יש משמעות אחת להם

רגעים שהם מתוזמנים למקום ולזמן שלהם

אני מודה לך,

לעולם,לאלוהים ולאדמה

אני לא יודעת איזה שם לתת לזה כי זה יכול להיות הכל וכלום.

 

ליטפתי את הכלב

הפרווה שלו הייתה נעימה 

ודמעות עלו בעייניי.

הכלב ברח לבעליו והמשיך לשחק ולרחרח הכל.

נכתב על ידי , 27/2/2012 13:34  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לשכוח או לזכור


 

תארו לכם מצב שבו העולם נהרס

90% מהאנשים בעולם מתים

משפחה,חברים כל מה שהכרתם

ואתם מצליחים איכשהו לשרוד לבד ולהיתגבש עם עוד חבורה של אנשים זרים

עוברים חודשים,אתם עוברים מסעות,צוברים ידע בתחומים,לומדים אחד על השני..נקשרים 

לומדים כיצד לשרוד ולהילחם

אבל בנתיים העולם הזה מתחיל לאבד משאבים, להירס 

ובקרוב מאוד כל מה שנישאר ממנו הולך להיתפוצץ.

כאשר באחד מהמסעות אתם מוצאים ספינה 

ולספינה ישנם שני מתגים,כאשר אפשר להפעיל רק אחד מהם:

אחד מהם הוא שיחזור הכל מהתחלה;

את כל האנשים את כל העולם שוב,

אבל כאשר תחזרו לעולם,לא תדעו ביכלל שהוא נהרס,כל הזיכרון על התקופה הזאת ימחק לכם, כל החברים,המיומניות והזיכרונות יימחקו ותמשיכו לחיות באותם החיים כמו מקודם כיאלו לא קרה דבר.

לעומת זאת המתג השני הוא לעלות על הספינה ולהמשיך הלאה עם שאר האנשים,לגלות עוד עולמות,לחוות הרפתקאות, כאשר אין לדעת לאן תגיעו בסופו של דבר וכמה זמן תצליחו לשרוד.

 

באיזה מתג אתם הייתם לוחצים?

(כל הבוקר חרשתי על המשחק Bastion)

נכתב על ידי , 18/2/2012 22:32  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לOrli Tru אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Orli Tru ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)