מעדיף להשאר בצל

חייש מסתבר, הפך לפילנתרופ וירטואלי -  שני רק למשרד הרווחה, ובעזרתה של דה-פו הוא אפילו מעניק הזדמנות שנייה, וירטואלית כמובן, לכל מי שמסכים לקבל ממנו 200,000 ש"חים ולחלום שהוא פותח עסק. אחרי שחיפשתי את הקץ' באותיות הקטנות וגיליתי שאין אותיות קטנות, החלטתי שהדיל משתלם ביותר ושאני הולך על זה.

אז נגיד שיש לי 200,000 שקלים, דמיוניים לחלוטין. לא נעים לומר אבל המחשבה הראשונה שלי הסתברה כבורגנית לגמרי וכללה בורסה, מניות ועוד כל מני דברים מגעילים ומיובשים. נראה שסגנון החיים הנוכחי שלי אוכל בכל בכול חלקה טובה והמחשבה על לא לעבוד באמת מעבירה אותי על דעתי. אבל אז, אחרי שטיהרתי את כל המחשבות המלוכלכות מהראש צצה לה שוב האהבה הוותיקה והמתמשכת שלי למוזיקה ונגינה וידיעה ברורה התייצבה לנגד עיניי –

אני רוצה לפתוח חנות מוזיקה. ולא סתם, אלא חנות שמתמחה באופן כמעט בלעדי בגיטרות יד שנייה.

יש לי כבר את הכול בראש: חדר קדמי, מעין הקדמה, נותן טעימה למה שיש בחנות. קצת גיטרות מסוגים שונים, כמה מגברים והמון פוסטרים, תמונות ופיצ'פקעס יעטרו את הקירות בשביל ליצור אווירה. הלקוחות המזדמנים יכנסו לשם, יקנו סט מיתרים או איזו גיטרה לילד שמתחיל ללמוד ויצאו. אבל, למי שרציני תינתן הזכות לעבור בדלת שמאחורי הדלפק ולהיכנס אל הדביר - שורות שורות של גיטרות חשמליות ובאס ימתינו להתחבר אל המגברים והאפקטים המיוחדים כדי ליילל, לצווח, לצלצל ולייבב. ואלו לא יהיו סתם גיטרות. לא לא. יהיו שם פריטי אספנות, גיטרות מיוחדות, וגם גיטרות יד שנייה יותר חדשות, אבל רק מאיכות מעולה ואני מדבר פה על רמה גבוהה. חדר פנימי נוסף יכיל רק גיטרות אקוסטיות וקלאסיות וגם כלים אחרים כמו מנדולינות, בוזוקי או דולצימר ימצאו את דרכם אל התצוגה ומעבדת שירות תיתן תחזוקה מקצועית ביותר לכלים. אפילו שם יש לי לחנות: Denmark Street.

חייש, איפה הכסף! תלחץ כבר על הכפתור... חייש!!!