כל כך הרבה זמן לא הדקנתי פה...
קראו לי כל כך הרבה דברים שאם אני יתחיל לפרט פה אף אחד פשוט לא יקרא את זה, ואני גם לא מתכוונת לפרט בפרטי פרטים על האירועים האחרונים.
אני רק רוצה להבהיר כמה דברים:
*השתנתי מכף רגל ועד ראש... אולי לא בלבוש ולא במראה החיצוני אבל מבפנים אני אחרת.... קצת פחות תמימה... מודעת יותר לדברים... לא עושה מדברים קטנים ביג דיל... נהייתי שחצנית, ישירה מדיי ואפילו אפשר לומר דיי ביצית.
לאור הדברים שעברתי אני רואה את החיים באור שונה...
החברים השתנו, הבילויים פחתו, הלימודים השתפרו בהרבה...
שמתי לב לכמה דברים שהתחילו להתריד אותי ביומיים האחרונים והם- המעשים שלי...
עלה לי הביטחון עצמי, יש כאלה שיגידו שיותר מדיי אפילו.
המעשים האחרונים שעשיתי, ה"מטרות" שהצבתי לעצמי... והרשימה עוד ארוכה...
זה לא מוצא חן בעיני בכלל... אני רוצה לחזור למבט התמים הזה שהיה לי לפני 4-5 חודשים...אבל אני יועדת שאי אפשר... אני לא אוכל אף פעם!
עוד נושא רציתי לעלות הוא הוולנטין-דיי... ואהבה,
פעם ראשונה שהייתי מאוהבת זה היה לפני קצת פחות משנתיים. במהלך התקופה הזאת תמיד פינטזטי על מישהו, תמיד היה מישהו בחיי... ולו דווקא מוחשית... אלא יותר במחשבות, ובפרפרים בבטן.
ועכשיו לאור המקרים שקראו לי לאחרונה זה נגמר!!!
סוף סוף אני לא מרגישה שום דבר כלפי אף אחד...
ואני מפחדת... מפחדת שלא ירגיש אהבה שוב...
אהבה נהיתה בשבילי כלום, אפס!
ואני יודעת ששילקה עכשיו תגיד לי בתגובות שכל הכבוד, או סוף סוף.. או משהו בסגנון.
וכך גם כולם, שכול הכבוד לי שהצלחתי להתגבר על זה... אבל זה לא מה שאני רוצה לשמוע...
אני רוצה שיקרה משהו טוב. או לפחות כך רציתי. כי עכשיו אין לי כבר שום תקווה....
ולאלה שעומדים לחגוג את הוולנטינס דיי אני מאחלת רק כיף, נשיקות והמון אהבה...
שלכם, אירה.