זו לא פסימיות-זו המציאות.

-Such a pretty house,such a pretty garden

.No alarms and no surprises

כי בדיוק לפני שנה, דיברנו לפני הליל הסדר-כל אחד היה בבית שלו.

אני הייתי חולה ואתה צחקת עליי בגלל זה,וכי נאלצתי לשתות תה בלת ברירה.

השנה,אני הייתי שם.ולא דיברנו.

אני הייתי חולה,ולא היית שם בשביל לצחוק על זה. והיום אני שותה תה מרצון חופשי מוחלט.

שנינו אמרנו שזה לא זה, כי זה פשוט נכון.

זה פשוט מוזר/מצחיק/תואר-כלשהו-שמאחד-בין-השניים לראות איך שנה אחת יכולה להכיל...כ"כ הרבה.

[והשיר? עלה לי לראש בפעם הראשונה שראיתי את הבית החדש]