הבטחנו חודש ששכולו היפ הופ...
אז נתחיל לאו דווקא בתנועות ההיפ הופ.
*חשוב לי להגיד שהתגובות שלכם ממש מחממות את הלב. אנחנו רואות כל תגובה ותגובה,
והן באמת עושות חשק להמשיך ולעניין אתכם בהרבה פוסטים. אז ממש ממש תודה*
המסע שלנו מתחיל עוד באפריקה שלפני כמה מאות שנים. המוסיקה ששרו האפריקאים כללה יסודות של קצב ושירה המשמשים עד היום במוזיקת ההיפ הופ המודרנית. מוזיקה זו הגיעה לאמריקה עם הילידים אשר הובאו כעבדים מאפריקה לאמריקה, והתפתחה שם למגוון של סגנונות. סגנון ה"דאב" שהתפתח בג'מייקה נחשב בעני רבים לשלב הבא באבולוציה של מוסיקת ההיפ הופ. מאוחר יותר, נוספו לקצב מילים, וסגנון זה התפתח למה שנקרא רגיי, והיפ הופ.
מסיבות הרחוב-
אנחנו ממשיכים לשנות השביעים... למסיבות הרחוב בניו יורק, שמשכו קהל רב.
די-ג'יי קול הרק, שנחשב לאב המיתולוגי של ההיפ הופ, וחבריו הדי-ג'ייס שניגנו מוסיקה התחילו להשתמש בכמה תקליטים בו זמנית, תוך שימוש באפקטים המתקבלים ע"י סיבוב התקליטים קדימה ואחורה (scratching), ושכלול טכניקת המיקסים.
הם גם התחילו לדבר בזמן שהמוסיקה נוגנה, מה שהדביק להם את הכינוי MC’s שמשמעותו – Master of Ceremony . הדיבורים התפתחו לחרוזים, כאשר הדי-גיי מציג את עצמו ואת האחרים. עם הזמן, המלל התפתח ונהיה יותר מורכב, ועסק בנושאים רחבים יותר כגון הומור, מין ומחאה חברתית. בסוף שנות השבעים המוסיקה כבר צוברת פופולאריות, והיא תלך ותתחזק עם הזמן.
הברייקדאנס-
אנחנו עדיין במסיבות הרחוב. הדי-גיי מנגנים ומדברים, האווירה מתחממת, וקבוצות של אנשים מתחילים בריקוד אקרובאטי מיוחד, "משוגע".
הברייקדאנס פורץ לעולם... הרקדנים מקבלים את הכינוי b-boys , ו – b-girls .
שנות ה-80-
אנחנו מתקדמים לשנות השמונים. המוסיקה והקצב משתכללים.
סגנון הדיבור גם הוא משתכלל ומתפתח ל-"ראפ".
מתפתחים סגנונות נוספים, המשלבים מוסיקה אלקטרונית ורוק.
קרבות היפ הופ-
אנחנו כבר בשנות התשעים. מתחיל מאבק על מוסיקה, כבוד וכסף בין כנופיות הראפ שבמזרח למערב.
קרבות ההיפ הופ נחשבים לחור שחור בהיסטוריה של ההיפ הופ...
במהלך שנים אלה, מוסיקת ההיפ מתפשטת בכל העולם. הרכבים חדשים צצים בגרמניה, יפן, דרום אפריקה ובעוד הרבה ארצות נוספות.
שנות ה-2000-
ההיסטוריה של ההיפ הופ מתקרבת לזמננו. ראפרים חדשים פורצים לתודעה.
מוזיקת ההיפ הופ כבר כבשה את העולם...