הגשם מכבה את הכאב ומכסה את העפר
I think she want some woter |
| 2/2010
החיים האמיתיים... ממש לא דבש אבל! (כן יש אבל)
אז ככה-הסבר קצר על המצב של השבוע שלי ובקצרה
יום ראשון אני מליק יצאנו לדייט והוא היה כלכך מדהים ! דיברנו על מליון ואחת דברים והרגשתי כל כך מאושרת ...
יום שני היינו אמורים לאות סרט יחד אבל זה השתבש ... אני הייתי צריכה ללכת לגלידה עם אלינור חברה שלי ואיחרתי לו ברבע שעה והוא לא חיכה לי והתפנה לעיסוקיו... למרות שזה ממש אבל ממש! לא באשמתו.. אחר כך יצאנו עם עמית וכאלו וגיליתי כמה מבאס יכול להיות יציאה ...הוא התנהג קצת כמו חמור ...
יום שלישי (וזה יום השיא) היה היום הכי קשה ... לפי התכנון שלו (כך הוא אמר) הוא היה אמור לקנות לי מתנה ולחכות לי איתה ליד המזרקות שם התנשקנו בפעם הראשונה ... ולבקש סליחה על השבוע שעבר (למרות שאין לו על מה) ... אבל במקום זה כשרצינו לראות סרט פתאום אמא שלו התחילה לעצבן אותו ... והוא היה עצבני עד כדי כך שפשוט יצאנו בחוץ והוא דיבר על זה שהוא רוצה לחזור לצה"ל (הוא עכשיו בשב"ס) ולהיות בשביל המדינה ולשרת בשביל המדינה ... ולמות בשביל המדינה ... ועוד כל מיני דברים נוראיים שאני לא יכולה אפילו לרשום ... אז כשחזרנו אליי לבית ושכבנו על המיטה התחלתי לבכות ... בכיתי בכי מתייסר כי לעולם ובחיים אני לא רוצה לאבד אותו ... כי שכחתי כבר איך זה לחיות בלי לאהוב אותו... ומבחינתי אין דבר כזה ... אחרי שהוא הרגיע אותי (בערך שעה) ראינו את החתונה של ברק אחי הגדול ... ואז יצאנו להסתובב עם חברים שלו (הנה המתח!) ואז! אביחי חבר שלו קנה לי בירה ואז! יצאו באו לנו ברכב בילוש שתי קקות בילושניקים וביקשו תעודות זהות... אני בת 17 אז עיקבו אותי ...הוא התעצבן... בכל זאת 3 שנים מהחיים שלו הוא נתן בשביל התנדבות במשטרה ... הוא הלך לתחנת משטרה ועשה להם בלאגן ואז הם עיקבו את החבר שלו שקנה לי בירה ואותו על התפרעות בתחנה ... הוא השתולל מכעס ... רטח ... ואז שיחררו אותי (ודרך אגב נתנו לי את הבירה בחזרה גם XD ) והלכתי לתחנת משטרה וראיתי אותו משתולל מכעס שם ... אחרי שהוא יצא הוא אמר לכולם בכעס "כל מי שרוצה ללכת לבית שילך לבית עכשיו! אני הולך לבית! הוא ליווה אותי במלמולי כעס ועצבים ... ולבסוף כשביקשתי שישב ושירגע איתי קצת הוא סרב במהירות ואמר שהוא רוצה להרגע בבית לבד ... נישק אותי נשיקה בלי רגש וחיבוק בלי רגש והלך בעצבים ... כשנכנסתי לבית ניסיתי להתקשר אליו ... שני הפלאפונים שלו היו כבויים ולאחר מיכן פשוט לא הצלחתי להירדם ...לא הצלחתי להפסיק לחשוב על מה שהוא מרגיש ...בשעה 1:55 לפנות בוקר קיבלתי הצפה של SMSים מימנו ובהם כתוב :
"חיים שלי מצטער להפריע לך לישון ואין מילים בפי לתאר את מה שאני מרגיש עכשיו או בכלל בכל היום הדפוק הזה שהיה לי ,על כל המילים,ההתפרצויות והשטויות שעשיתי שגרמו לך להרגיש רע...עכשיו אני מרגיש רע עם עצמי שאני נותן למלאך שכמול כאלו דאגות וכאב ,מה שגורם לי להרגיש שאני בכלל לא ראוי לאהבה שאת נותנת לי כל פעם מחד ואני לא רוצה לגרום לך עוד דאגות..." ואז הSMSים הפסיקו להגיע! חשבתי שהוא רוצה להפרד מימני והלב שלי חבט בפנים כל כך חזר אז הלכתי לטלפון של הבית והתקשרתי אליו ...הנסיון הראשון הוא לא ענה אבל בנסיון השני הוא ענה ונשמע בוכה... אמרתי את כל מה שהטריד אותי והוא שאל אם קיבלתי את כל הSMSים ... והוא אמר שממש לא ושהוא כיבה את הפלאפונים כי הוא כל כך פחד שאני יפרד מימנו ... הא לא ידע כמה שאני לא מוכנה בשום אופן לוותר עליו ... אמרנו מילים כל כך מרגישות והוא ביקש מימני לקרוא את שאר ה SMSים לאחר שננתק וזה מה שהיה רשום שם "דאגות בחיים. אני כלכך זקוק לך כאן לידי כרגע להתנחם בזרועותייך המלטפות וכלכך רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך יותר מכל דבר בחיים האומללים שלי" הייתי בשוק... פשוט היתי בשוק ...
שאר השבוע הלך חמוד
ברביעי השלמנו את פער הסרט שהיינו אמורים לראות ביום שני .. ובחמישי סתם נהנינו שנינו ... השכבה שלי הצטלמה לתמונות המחזור והוא בא והכיר את כל החברות שלי מהבית ספר ובנות שבחיים לא היו מדברות איתי,סנוביות כאלו פתאום לו אותי שאלות כמו"את אוהבת אותו?" או"כמה מן אתם יחד?" והרגשתי טוב עם עצמי .. אפילו מישהי אחת שמכירה אותו ואפילו הייתה דלוקה עליו כל כך קינאה בי ... מישום מה זה עשה לי הרגשה טובה!
בשישי הוא הכיר את המשפחה הכוללת שלי ,את כולם ... ואז התברר לי שאמא שלו לא בדיוק מרוצה מיזה שהוא אכל אצלנו ולא נשאר אצלה ... מה שגרם לי לחיות את החיים האמיתיי,חיים עם כליים לא קלים שצריך לשנן במהירות .. החיים האמיתיים... אפילו קצת קשים ...
היה לי שבוע מתיש, ולא התחפשתי... אני כנראה רואה בזה משהו לא נחוץ... לקנות תחפושת או להתאמץ להכין אחת בשביל חצי יום ועוד חצי ום גשום ??? נעעע
היה נעים לשתף אתכם הרגשותיי
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
