הגשם מכבה את הכאב ומכסה את העפר I think she want some woter |
| 3/2010
לאן את הולכת? כשצללתי עמוק עמוק באמונה עמוק עמוק בתוך הצער והיגון ... ראיתי עולם קסום כל מה שהיה שם היה לא הגיוני ... היתה שם בת ים עם שיער שחור חצי עירומה והחצי השני היה זנב של דג ,היה שם רב חובל באמצע האוקיינוס בתוך הים שרקד וחייך אליי ... היו שם דגים מדברים והחול היה חם ונעים ברגליים ... הסתכלתי סביבי ודרך כל זה,הלכתי לבת הים שלבנתיים דיברה עם רב החובל ושאלתי אותם "אתם אמיתיים?" הם הסתכלו עליי ,הסתכלו אחד על השני ואז שוב עליי ואמרו לי "האם את אמיתית?" אז משכתי בכתפיי ואמרתי "אני לא יודעת..." אז הם גיחחו ואמרו כאחד "אז גם אנחנו לא יודעים ..." עזבתי אותם המנוחה והתחלתי להסתכל על הפלאות והדגים ולחפור בחול החם ... ניסיתי להתיישב אבל משהו כל הזמן הרים אותי והראש שלי לא הפסיק לפעול לפענוח התעלמה שבאוקיינוס ... ואז הבנתי... הבנתי את מה שהעולם הזה ... מחווה לחיים... טיפה אחרונה של חיים ... טיפה אחרונה של שמחה ולא עצב ... אבל עליי זה לא עבד כי ידעתי מה העולם הזה מנסה לעשות ... פסעתי והחזקתי את ידיי מאחורי גבי ופשוט האמנתי האמנתי שהוא ביידי ... נעמדתי מול רב החובל ובת הים והם חייכו ושאלו "החלטת כבר לאן מועדות פנייך?" הוצאתי אקדח שבו האמנתי מאחורי גבי וכיוונתי אותו אל ראשי .. "את אהובי אני מנסה לדמיין אבל הוא לא מופיע. למה?" הם לא נראו נרגשים במיוחד ... "אין לנו תשובות מדוייקות אנחנו רק עוד אבן דרך ... אולי תישראי איתנו? בודד לנו פה לבד" הם שאלו ... "אני מצטערת אבל אני חייבת ללכת..." אמרתי "אבל לאן את הולכת ?" שאלה אותי בת הים "אני הולכת לארץ לעולם לא" אמרתי ולחצתי על ההדק למה הבחרתי ללכת לארץ לעולם לא? כי שם אולי אוכל לראות אותו את אהובי ... בקרוב אכתוב עוד קטעים ... סערת הרגשות גואשת בי עריכה: שניה ... יש פה משהו מוזר באוויר .. הרגשה של לבד ... כאילו הוא כבר לא איתי באהבתו ... יש לי כמה אפשרויות ... א.הוא נשאר איתי א1.ואז אני נשארת בחור הזה ועושה צבא כמו מפגרת ... א2.אומרת כל מה שיש לי על הלב ואז הוא נפרד מימני
ב.הוא עוזב אותי ואלו האפשרויות הכי גרועות ב1.עוזבת לארצות הברית ללמוד בקולג' אבל לעולם ובחיים לא לחזור לארץ אף פעם ... ב2.הולכת לגלות את ארץ לעולם לא ... ב3.הולכת על יעד וב18 שלי הולכת לגור איתו (אם הוא ירצה בכלל).
| |
|