| 6/2008
 Six Feet Under - פוסט עמוק? אולי. :P
בית כלכך מהר? לא צפוי, אך מסתבר.
נותנים - לא תקח? השבוע הוא סוג של יומיות למרכז, עם גיחות פה ושם לחברים
או משהו בסגנון, כרגע אני מעדיף לזרום מלתכנן יותר מדי מראש.
היום היה חביב יחסית, התחיל בהרגשה מעורבת של חוסר מודעות ואפיסת
כוחות (מצד אחד נחמד שאין מפקד - מצד שני אני אוכל את כל החרא שהוא
היה צריך לאכול.. >.> ) והמשיך בחדשות טובות אחרי ששמתי לב שהשבוע הולך
להתנהל מאזור חיוג קצת שונה.. יצא לי לטייל קצת בבסיס ולפגוש הרבה אנשים
שרק זה תרם לשיפור המצברוח, ובעודי צופה בסדרת סרטונים על 3DSM
כשאני משחק עם הכבל, המסכן ביותר אני חייב לציין, של הרמקולים הזולים
כדי לשמוע גמגומים מהדיבור של הקריין נודע לי שאין הסעה כמו שחשבתי
ובעוד פחות מרבע שעה אוטובוס אמור לעבור בתחנה שמחוץ לבסיס *פאף*
לשנייה חשבתי שזו בדיחה אבל כשנזכרתי שמישהו הזכיר משהו בסגנון "ההסעה
יצאה כבר ב-3" וגם אז פקפקתי בדבר.. תפסתי את התיק והתחלתי לרוץ!
טוב, לא בדיוק לרוץ.. היו לי איזה 10 דקות.. מה אני טמבל?
בדרך חלפתי ליד השומר האתיופי המוזר בש"ג וזרקתי לו שאלה לגבי האוטובוס
אבל את המלמול שלו כבר לא שמעתי כשראיתי את התחנה עדיין עמוסה,
למרבה הפלא האוטובוס הגיע כעבור כ-3 דקות ואפילו עצר לידי בתחנה, הנחתי
שיותר חכם להתרחק קצת מהקבוצה הענקית.. חח ואפילו תפסתי ספסל ריק!
...
כעבור שעה וחצי של שבירת מפרקת בקו 363
ירדתי בתחנה המרכזית, צעדי לעבר הרציף הקרוב ושוב, לאחר דקה אחת הגיע
הקו, הכל הולך חלק מדי? אני מאמין בצירופי מקרים, כל דבר שקורה בעולם הוא מקרה
מקרים שקורים בו-זמנית הם צרופי מקרים, באותה מידה שדברים מסויימים לא קורים
באותו זמן הם גם יכולים לקרות, לפעמים אנשים מייחסים לזה שמות כמו 'מזל'
'גורל', 'נס'.. כן, אבל אם אנשים מכוונים למקרים האלו שייקרו בו-זמנית, האם זה
עדיין צירוף מקרים? לדעתי כן, בין אם זה נשלט או לא, מכוון או מקרי, זה עדיין - צירוף
של מקרים.
בחזרה לנושא, אני יורד לי מהאוטובוס באטיות אך בבטחון, צועד לכיוון הבית, חוצה את הכביש,
האזניות עדיין באזניים מהאוטובוס, משמיעות סאונדטראק רגוע ומתאים לאווירה, שוב מרגיש
כאילו זה הסאונדטראק של החיים, השמש כבר מסתתרת חלקית מאחורי הבניינים הגבוהים
שליד הים, מכירים את ההרגשה? סוג של אופוריה, אתם מסתכלים על הסביבה כמו בסרט,
והזמן כאילו מאט, אתם מתאמצים ומצליחים לקלוט כל פרט בסביבה, הכלב ליד שמלקק
את עצמו ובוהה בי כשאני מתקרב.. הילדים בחצר.. מכונית עוברת.. ציפורים על
עמוד חשמל.. ואני מחייך, כאילו נזכרתי במשהו טוב או מצחיק.. וואללה באמת שהחיים לא
כאלו רעים, יש תקופות ויש, שום דבר לא מושלם, לכל מטבע יש שני צדדים ולכל כוס
שני חצאים, השאלה על מה אתה בוחר להסתכל, כמובן לא כדאי להתעלם מדבר,
לחתור לרצונות ולמטרות שאתה מציב לעצמך, שיפור עצמי ושיפור החיים, אני חושב
שזה עובד לי די טוב, רב הזמן, אני גם יודע שאני יכול יותר. :)
פוסט קצת יותר עמוק כי אני במצברוח, יש לי הרבה דברים בראש אבל הם עדיין לא
לבלוג, בא לי סרט, החודש יוצא You Don't Mess With The Zohan של אדם סנדלר ועם
יותר שחקנים ישראליים מבמכבי ת"א!
אה כן, וגם 'ענק ירוק' חדש עם פאקינג אדוארד נורטון וגם ליב טיילר, נבדוק.
Soul Eater סדרה חביבה.
אגב, מכירים את המכתבים מהבנק? אף פעם אין לי כוח לעבור עלייהם יותר מבדיקה
מהירה של ההוצאות החודשיות.. בעע ביטוח לחו"ל, קופת גמל.. יש לי פה איזו ערימה
לעבור עליה "בהזדמנות".. ביום שאני אשב לקרוא את זה, גם יראו פיטמה בבלייזר! XD
ולסיום, מחפש גיטריסטים מוכשרים (גם כאלה שפחות) לבאטל בגיטר הירו / רוק באנד.
יהיה שבוע מעניין, נתראה!
| |
|  כינוי:
DarkSlim בן: 37 MSN:
תמונה
מצב רוח כרגע:  |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
