הכל התחיל ביום שני שעבר בוקר הבגרות באזרחות, כח עליון- ה' שם בדוי החליט שיעל (שזו אנוכי) הייתה ילדה רעה מאוד ועליה להענש. ובכן מכיוון שאני חצי מצרית (לא רואים...) החליט ה' לרדות בי כיאה למוצאי והטיל עלי עשר מכות נוראיות.
1. מכת הגשה- אז כן אני מודה אני חנונית ולא הסתפקתי בציון הגשה 88 באזרחות. רציתי יותר, דבר שאופיני לחמדנית חנונית כמוני. הגשתי מכתב עירעור ארוך מכובד ונוקב.
בבוקר הבחינה נדהמתי לגלות שהמורה שהגישה אותי אמרה לסגנית המנהלת שאחראית על הבגרויות שבמקור בכלל הייתי אמורה לגשת על 85 ושהיא מעלה לי על 88 למרות שלא הגעתי לשיעורים. דבר שהוא כמובן שיקרי ביותר כי על מחברת הבחינה מהמתכונת רשום במפורש ציון הגשה 88 והחסרתי אולי 2 שיעורים בכל השנה. ואם לא די בכך, כדי להמתיק את הגלולה המרה לאחר הבגרות בדקתי את התשובות... קיבלתי 100.
2. מכת תהליך גיוס- בתחילת שנה באזור חנוכה החלטתי שאני חותמת שנת שירות. התרגשתי הפכתי עולמות כדי להתקבל לגרעין שרציתי ואחרי מסע מפרך כל כך הגעתי אל הקומונה המיוחלת אממה רצה הגורל אחרת ועם חיים דינמיים כמו שלכולנו יש התגלתה שנת השירות כלא רלוונטית בעיני יותר. והחלטתי לותר. לא מצא חן הדבר בעיני ה' (ולא בעיני רבים אחרים כמו למשל רכזת הגרעין..) והוא החליט להעניש אותי כי לאחר 4 פעמים של פקס עשרות טלפונים זועמים לכוכבית גיוס ומכתב ובו הטופס, איכשהו, מישומה, הוא עוד לא התקבל ובקצב הזה אנשים שיעשו שנת שירות יתגיסו לפני...
3. מכת סוף מסלול החניכות בצופי ים- כמובן.. היה מרגש ועצוב ולא יאומן שזה נגמר אך יותר מכל היה מאכזב. לא כך דימינתי שאסיים את מסלול החניכות- פעילה, מבוזבזת, עצובה ושנואה. צופי ים היה החיים שלי ואז אי שם בכיתה י' הגיעו אנשים שהרסו לי את הבית, את המקום האהוב ששלחו אותי לכל הרוחות והתכחשו כשניסתי לחזור. הרגשתי שמתנכלים אלי במשך שנתיים. סיימתי בלי בית ובלי כלום. בלי אהבה בלב. בלי הערכה לכל כך הרבה דברים שעשיתי.. מצד אף אחד. בלי חיבוק אוהב ובלי מילת תודה. את הדברים הרעים כל כך קל לזכור ואת הדברים הטובים כל כך קל לשכוח. וה' עשה את היום הזה כל כך קשה פתח את הצלקת... החזיר את המחשבות שהספקתי לשכוח.
4. מכת אור- לא רוצה לחפור בזה יותר מידי. אבל ה' גרם לי לנסוע 3 שעות עד לגבול עם לבנון לבקר את הבן אדם היחיד שחשבתי שישמח אותי אחרי שבוע נוראי שכזה שסגר שבת. אבל לצערי הוא גם גרם לו להתנהג לא כפי שאני מכירה אותו. אכזבה היא בכלל לא מילה לתאר את איך שאני מרגישה... נעלבת? מושפלת? כועסת? מתגעגעת? מתפוצצת... רוצה לצעוק... הכל יחד! אני נופלת בשבילו, בגללו והוא עומד מנגד ומחייך. ה' הביא עלי אהבה רעה... שיכאב לי שיכאב לי במקום הכי רגיש שלי. אני בכל זאת מזל סרטן
5. מכת כוויות- אז הלכתי לטפל בעור הפנים שלי כמו כל נערה מתבגרת בגילי אבל לצערי ה' ברא אותי בעלת עור רגיש. הקוסמטיקאית עשתה קצת טעות וסיימתי עם כוויות על כל הפנים ועוד שבוע וחצי יש לי נשף סיום... יש איזה כיף לי
6. מכת הרעלת מזון- כמו שזה נשמע... אני לא אפרט
7. מכת נדדוי שינה- כבר שבוע שלם שאני לא ישנה בלילה... מחשבות רעות, סיוטים. מתעוררת בבהלה, נוטפת זיעה קרה. מפחדת, לא מצליחה להרדם בלילה. מתהפכת מצד לצד ומחשבות רעות מציפות אותי 60% מהזמן בגלל הבחור ממכה 4.
8. מכת שיפוצים- כבר כמעט שלושה חודשים שאנחנו בשיפוצים וה' רק גורם לזה להיות ארוך יותר מפעם לפעם ורק מוסיף בעיות כל הזמן... זה מרגיש כאילו זה לא יגמר לעולם.
9. מכת אח סלב- בוא נגיד שאח שלי מאוד מפורם בעולם בתחום המוסיקה וה' גרם לו להיות מאוד מאוד מצליח ואני מאחלת לו שימשיך כך ושיעלה עד ללמעלה. אבל הגעגועים מציפים אותי כי בכך הוא לקח מימני את הבן אדם הכי חשוב לי בעולם. וזה חודשים על חודשים וזה מצתבר כל הזמן.. כל כך הרבה זמן בלעדיו. רק עוד שבוע והוא חוזר לפה לקצת ואז נוסע שוב... אני לא יכולה לחיות בלעדיו.
מכה 10- ? מענין מה תיהיה המכה העשירית שבתקווה תסיים את התקופה האחרונה והנוראית הזו או שאולי אני אזכה גם במכה 11 סתם שיהיה אחד לשנה הבאה...
...................................................................................
ברור לי שלא שום כח עליון בשם ה' אחראי לכל הדברים האילה שתוקפים אותי בשבועות האחרונים
זו אני ורק אני.. אני אחראית ואני אשמה
קחי אחריות
יעל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: