התקופה האחרונה עשתה אותי בן אדם עצוב. ימים ולילות של בדידות הפכו אותי למשוגעת.
אני מרגישה כמו בצינוק, כל כך לבד, יממות שלמות בלי לדבר עם אף נפש חיה
שכחתי מהי שיחה שעושה טוב, שכחתי מהם חברים
שכחתי מהי שמחה.
אופוריית האהבה הלכה לה ונותרו המון בעיות שאיננו יכולים לפתור. כבר הספקנו להתרגל לשגרה, והספקנו להבין שאי אפשר להתרגל לשגרה שכזו.
אני כל כך כל כך מפחדת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
