יום אחד אני אתעורר בבוקר ואפנה למציאות חדשה..מקום חדש אנשים שאני מכירה ולא ראיתי את פניהם בעבר,אהבה ישנה
ואני?
אולי עיוורת..חייתי בעולם-אשליה הכל מתהפך זו לא מציאות זו לא האמת רואים שזה לא אמיתי לצערי
אובדן אמת ואמונה נכללים באדם מסויים
אל תצפו לעולם! תמיד רק לאכזבה ואולי יום אחד תופתעו לקבל מתנה מילה טובה, אהדה, אהבה..
אהבה?..מצידי כבר חסרת אמונה,אמת?או לא?
היום שבו אני אתעורר כבר עבר והתעוררתי ונוכחתי לגלות שאני חיה במציאות שונה ואני לא רואה ומתעלמת מפרטים בגלל רגש
קשה כנראה להבין מה שאני כותבת כי זו הרגשה פרטית ומילים שיוצאות מתוכי..אולי יש כאלו שיבינו
בתוכי יש משהו שרוצה להתפרץ כבר המון זמן וזו תקופה מאוד קשה לי אבל אני מתחזקת והופכת רק לאדם טוב יותר..לקח מלקח אני מבינה מכאב..מחשבות שרוצות להתבטא.לא מתבטאות כבר לא אומרת כלום ולא אגיד השתיקה היא כנראה המרפא..כך נוכחתי לדעת.לצערי
היא מחכה לו כבר במחלה מיואשת חסרת רוח הנאה נזכרת בימיה הראשונים עם אהבתה..מרחפת כפרפר
הוא שר לה והבטיח לה שישאר איתה.איזו פנטזיה שהיא נושמת את האשליה.
היא מחכה לו אך אהובה לא בא..לא לקראתה ,לא הלילה
היא פה יושבת בליל ירח מלא,ירח המזכיר לה תשוקה,מגע,ביטוי
היא תתעצב כשתבין שאין בכוונתו לפנות לליבה עוד
היא תשב ותחכה עד שהבוקר יעלה השמש תזרח בזמן שנשמתה תחשיך
רסיס,רסיס נופל אט,אט עם בוא השחר מליבה.הרוח נושבת על פניה מעל מצחה על עיניה הדומעות.
בחוסר אונים תחכה,אולי התקווה תחזיק?אולי לשווא.הוא לא הגיע.
(שלי בבקשה לא להעתיק)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
