הגעתי למסקנה- יש לי מאניה דיפרסיה!

לא, אני לא אומרת את זה כי ראיתי את זה ב90210, או כי

משעמם לי אז אני ממציאה מחלות נפש ( כי כשמשעמם רואים מחלות נפש ב 90210)

אבל זה מפחיד שיום אחד אני ככה יום אחד אני ככה,

היום למשל- דיכאון מטורף,

אבל אני יודעת, אני פשוט יודעת, שמשהו טוב הולך לבוא,

כי אני ככה, כשאני הכי מעוכה אני יודעת שאני צריכה לקחת את עצמי בידיים (מה שנהיה מאוד קשה כי כשאני מבואסת אני אוכלת..)

אתמול למשל לקחתי את אמא והיא לקחה את הויזה ואנחנו לקחנו את עצמנו לקניון,

הנזק: שמלת סטרפלס משבצות

        שמלה כחולה (אבל יותר לערב כזה..)

        כפכפים

הכל מקסטרו, אגב.

האא כן.. גם תיק=]

אין על שופינג תרפי..

אבל ההשפעה של זה היא קצרה בטירוף ואז חוזרים לדאון, בגלל זה אני מנסה בסך הכל להיות עסוקה,

כשאני עסוקה אין לי זמן לחשוב על דברים מבאסים,

וזה הולך להיות הרבה יותר קל להיות עסוקה עכשיו כשאני הולכת להתחיל לעבוד בקייטנה,

ואז עם הכסף להיות עסוקה בלבזבז אותו:P

מי אמר שטחית ולא קיבל?...

לילה פסדר לכולם,

גל