ופתאום פשוט נורא מתחשק לי למחוק את כל הפוסטים האחרונים, כי אני טיפשה ואני מגזימה. ועכשיו החיוך מסרב לרדת, וזה לא שמישהו מנסה לסלק אותו משם... העניין הזה עדיין קצת מציק לי, אבל אני משערת שזה יפתר ממש בקרוב.
העניין היחידי שעדיין באמת מפריע לי זה העניין עם אבא שלי. אבל אני משערת שברגע שאני אצליח לדבר על זה יבוא פוסט מפורט ומתבכיין כמו שאתם רגילים.
אתמול היה נורא נחמד. יצאתי עם נסטיה, קניתי שרביט ואזיקים פרוותיים D: כרגע כבר יש לי תור ארוך לקבל האזיקים שלי (ולפי סדר כרונולוגי- דני, ערן, לינור, אלה, לוטנ ואייל), טוב, אז אולי הוא לא כזה ארוך אבל תנו לי להרגיש מקובלת P:
המורה שלנו לתושבע אתמול ירדה על אחת הבנות בכיתה בארמית. אם זה לא מוזר, אז מה כן?! שתי המילים היחידות שהצלחתי להבין היו "קיש קיש". אני לא יודעת מה זה אבל אני די בטוחה שזה מהו נורא רציני. כן.
וציטוט מהיום:
- אתיופית גדולה ומפחידה עוברת בשמלה ורודה וסדין -
נסטיה: oh, posmotri kakaya naryadnaya tyota
כרגע ממש בא לי שהתאריכים של הטיול השנתי (שאני לא נוסעת אליו. חה) יגיעו; תל אביב, צפת, לישון, להתמסטל מהקרינה של המחשב... יאפ, אלה החיים.
אני באמת צריכה את החופש הזה, ואת האנשים האלה.
רשימת דברים שממש בא לי כרגע:
קיץ
חיבוק
רוח
פיצה
מגע
מים
מפגש
מוזיקה
אייפוד
את הציפורניים הארוכות שלי בחזרה
אותו. יותר מתמיד.
אני ממש צריכה בגדים. זה שואה מה שקורה לי בארון (לא רק מבחינת בלאגן, למרות שגם זה).
זאת הייתה חפירה על כלום. אכן.
פיס, מאן D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
