היום בבוקר יצא לי לחשוב על זה שכל בוקר אני באה לעבודה במצב רוח לא משהו, וחשבתי על מה שמריו אמר על זה שאיך שאתה פותח את הבוקר, קובע לך את כל היום... אז החלטתי שהיום אני אנסה להיות חיובית.
לא יודעת איך זה בדיוק קרה, אבל פתאום הרגשתי איך אני מרגישה ממש רע.. ובדיוק המנהל שלי נתן לי עוד משימות חדשות שאני צריכה לעשות, והכרחתי את עצמי להקשיב ולנסות להבין תוך כדי שאני מנסה לא לבכות... וכל דבר קטן שהייתי צריכה לעשות פשוט הרגיש בלתי אפשרי, ורציתי לברוח משם ולא להיות.
לא יודעת מה קרה, וזה מוזר כי בדרך כלל סתם אין לי מצב רוח.. ודווקא היום שהחלטתי להיות עם מצב רוח טוב זה קרה.
אני לא מבינה ממה זה יכול להיות, היום לקחתי בפעם האחרונה גלולה ככה שלא הגיוני שזה תסמין של לפני מחזור.. מה גם שאף פעם לא היה לי משהו כזה לפני מחזור (לפחות לא ששמתי לב).
התקף חרדה או דכאון.. אני לא יודעת מה עובר עליי וזה מפחיד אותי שזה יחזור, כי אין סיבה שאני ארגיש ככה.. מבחינה רציונלית אני מבינה שיכול להיות שהעבודה הזו לא הכי כיפית בעולם, וזה לא משהו שאני ארצה לעשות בעתיד זו עדיין לא סיבה להרגיש ככה.
נכון שלפעמים יש לחץ ותסכול, כי קשה לי לזכור דברים ואני צריכה לעשות כל מיני דברים שאני לפעמים מסתבכת איתם... אבל זו ממש לא סיבה להרגיש ככה, אני לא אמורה להרגיש ככה מעבודה.
אני צריכה לבדוק ולהבין איפה אני טועה, מאיפה ההתנהגות הזאת נובעת כי משהו לא תקין פה.. וזה מדאיג אותי להרגיש ככה שוב.
בפעם האחרונה שהרגשתי ככה פגעתי בעצמי כדי להתמודד