מטפסת על קירות בפתח תקווה
|
 כינוי:
בת: 48 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2004
משהו במסך הזה מחדד לי את התחושות, למרות שאני יושבת בעבודה, עם העייפות הזו כבר של שלוש וארבעים בצהריים, המזגן פועל ויש מין כבדות שכזו.
מישהו ביקש ממני לכתוב אז אני כותבת. לפניי עוד שתי פגישות טיפול שעד אליהן אני מקווה כבר להתעורר.
ואולי אם אפתח את הראש ואת הידיים אז אתעורר גם קצת. אזמין לתוכי דברים חדשים ואוציא דברים ישנים. ואולי אפילו אוציא דברים חדשים. אין לי מושג על מה אני מדברת.
זה כמו לצייר בתוך הראש עננים.
מורידה את השעון, הוא מציק לי.
מפזרת את השיער.
לוקחת נשימה. כבדה קצת.
עוצמת עיניים ומקלידה עיוור. מדמיינת שמש בין עננים שמפזרת את קרניה, כמו כמה רגעים לפני שקיעה.
הגב שלי כואב. כבר יותר מדי זמן לא הלכתי לפילאטיס. אולי מחר בבוקר.
ובין לבין שולחת עוד פקס.
רונה קינן שרה לי בראש, אבל אני לא זוכרת את המילים.
מי מפחד מהזריחה?
את אני ואתה
כן, אלו המילים.
וחושבת על חברה בניו יורק, ועל חברה בלוס אנג'לס,
לזו קר ולזו חם.
ולי - בין לבין.
מה
מה נעים פחות
מלראות את הזריחה
יש משהו עם זריחות ושקיעות בפוסט הזה. איזו נקודה על הקרקפת מהבהבת לי, מרגישה פתאום את כל הכאבים השרירים התפוסים והמצוקות הקטנות של הגוף שאנחנו מתעלמים מהן. אני צריכה לשירותים.
הגוף מאוד מכביד על הכתיבה היום.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
