מטפסת על קירות בפתח תקווה
|
 כינוי:
בת: 48 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2004
יום חמישי היום. איזה כיף. יש היום איזה אווירה חמישית שכזו. ואני שותה מים רותחים עם נענע וסוכר.
אני בעבודה המשעממת שלי.
פעם הייתי יודעת לכתוב, נשבעת לכם. לא יודעת לאן זה נעלם.
אין ברירה אלא להתיר את הרסן.
נפתח בי משהו לגבי הציור שוב. אני ממש מחכה ליום שישי בערב כדי לצייר (זה הזמן הכי טוב, הגעתי למסקנה. אחר צהריים רגוע של יום שישי. פורסים את צבעי השמן והמכחולים על הרצפה ומתחילים). ואני חושבת על צביעת ריבועים ועכשיו נזכרתי שכבר סרקתי את הציורים שלי למחשב ואני צריכה להראות לכם אותם אבל אין לי אותם כאן. אז מתישהו.
ובשבת שעברה גם אפיתי את עוגת השבת של אמא של שדות והיא היתה נפלאה וכל כך הזכירה לי גם את העוגה ה"כושית" של אמא שלי. כנראה שיש משהו בעוגות של אמהות שיש בהן אלמנט דומה. שוקולדי כזה.
ועינת צופה בי, מחייכת מן המחשב ממול. כל מי שנכנס למשרד שואל מי היא. וקשה להסביר שהיא עינת, אבל הם קולטים באיזה חוטים לא מודעים את האנרגיות המאירות שלה.
יש מאחוריה בתמונה כר דשא מואר בשמש ועצים אמריקאיים. והיא לובשת גופיה עם עיגולים. והשיער שלה די קצר. אבל לא מאד. אני מאד מתגעגעת אלייך עינתי.
והטעם של הנענע טעים בפי גם בבית כל העציצים שלי נבלו, אפילו הרקפת, ורק הנענע משום מה פורחת ומלבלבת בעלים ירוקים. נראה לי שיש להם יותר מדי מים. אם מישהו מבין בצמחים אני מאוד אשמח להבין מה לא בסדר איתם.
קצת מאוחר יותר: מצאתי שיר של יהודה עמיחי
תה צמחים
היא מזגה לו תה צמחים להרגיע
אותו. היא אמרה לו: "הרצונות שלך
הם תאוות שהתביתו במשך אלפי שנים,
אתה יודע, כמו זאבים וכלבים.
הלילה תהיה כמו לפני אלפי שנים".
היא הובילה אותו בזין הצרוד שלו
לחדר מיטות לבן למצוא חן
בעיני אלוהים ובעיני בני אדם.
"אתה תתפלא מה יכול להיות
כנפיים. אתה תתפלא; אפילו
ירכיים כבדות, אפילו זכרונות".
היא פשטה את שמלתה הארוכה,
הנפש החיצונית של גופה.
את הפנימית השאירה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
