מטפסת על קירות בפתח תקווה
|
 כינוי:
בת: 50 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2004
מה קורה כאן? למה התמונה שלי נעלמה?
ככה זה כשמזניחים דברים.
עוצמת עיניים. מחפשת בפנים את השקט. לא כל כך מצליחה -
מזכיר לי את המשחק של מכבי תל אביב אתמול. חסרי שקט.
מורידה ומעלה את הכיסא.
מתכוננת למשהו.
היום היה משפט שהוצא מהקשרו: "לא מתווכחים עם גשם".
מתחממת, מתחממת. כמו אצן שעומד לרוץ מרתון. בגשם.
אח, המקום הזה המנחם. מנחם. נחמה. נח-מה. מנוחה. נוח. נוחות.
אני מוחקת, מצנזרת מלים שלא נעים לי לראות אותן. שצורמות לי במח.
מה אני מרגישה?
יושבת רגל על רגל. הברך שלי נוגעת קלות בשולחן. הקוקו שלי מתוח מדי. העיניים בוהות במסך הלבן, הקצת מסנוור. איברים פנימיים, כמו הלב, מונחים שם בפנים, עושים את עבודתם. אני נושמת. פרק ידי השמאלי קצת כואב מהקלדה מרובה. גבי מופנה אל החבר שלי שקורא עיתון ביום הקר והגשום, (יותר גשום מקר) הזה.
איזה מישהו יקר שאל איפה, איפה הדואגת, אז הנה אני.
ושימח אותי.
שקשוקה?
האמת שאני מבולבל.
קשה להתרכז. עושים לי כאן חיקויים של טומי לפיד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
