מטפסת על קירות בפתח תקווה
|
 כינוי:
בת: 48 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2005
רשימת מלאי
המון מלים מרצדות לי בראש כשעולה הריבוע הריק הזה, עם שלושה מלבנים כמעט ריקים מעליו. מה זה המספרים האלה, אני שואלת את עצמי, הכל נראה פתאום כל כך מוזר. כאילו אתה מגלה את האוזן שלך בפעם הראשונה.
תחושה נינוחה משהו של יום ראשון שקט מול המחשב בעבודה.
והיה לי חשק להתחיל את היום עם משהו טוב. כמו כתיבה.
מעליי תליתי דף של לוח שנה שמצולמים בו מקומות יפים, מסעדה עם תריסים כחולים, גרניומים אדומים ודקל, ושני אנשים יושבים ליד שולחן, האישה חובשת כובע אדום ולובשת בגדים אדומים, ושניהם מחייכים. מרפסת יפה עם צמחים נשפכים. ועוד... מתחת לפוסטר הזה יש גלויה מתערוכה שהיתה כאן באוניברסיטה, זה ציור שעשוי מסוכריות גומי מודבקות של נחשים וביצים.
ומימיני איזה משהו ארוג מצ'ילה, עם ציורים של לאמות. רציתי להביא לכאן את הציור החדש שציירתי, ציור שמן צבעוני מאוד מאוד עם דגים. אבל כאילו אם אביא אותו לכאן זה יגיד שאשאר כאן עוד הרבה.
דברת, שיושבת לידי, אמרה: "אז מה התחלת להגיד לי? התחלת לספר לי משהו, לא?"
ועל השולחן אבן רוז קוורץ גדולה לנטרל את האנרגיות השליליות, וכלי קיטשי קצת שקיבלתי מדברת ליום ההולדת, עם פיה וכנפיים עם נוצות, שבתוכו מהדקים. עוד יש כאן אריח שנתנה לי קרן, אריח ירוק להניח עליו את הכוס שלי. מאז שקרן הגיעה לכאן השולחן שלי הפך למסודר. היא דאגה לי לכוננית שבתוכה אני יכולה לשים את כל העיתונים שאני אמורה לקרוא ולסכם. ובכלל, נתנה לי הרגשה שאני קיימת. לא שדברת לא מקסימה. היא באמת כזו.
ובכל זאת, מעט מדי ומאוחר מדי - יש לי חשק עז לעזוב את המקום הזה, שתמיד לא בא לי לבוא אליו, למרות שיש בעבודה הזו הרבה נוחות.
פתאום עלתה לי בראש תמונה של נווה צדק וכמה שהרחובות שם יפים ומרוצפים. הנשמה שלי לפעמים משוטטת לכל מיני מקומות. ועכשיו נראה לי שאחזור לעבודה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
