מטפסת על קירות בפתח תקווה
|
כינוי:
בת: 49 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2005
יום הולדת יום הולדת. 30. אין לי כל כך מה להגיד פתאום. נאלמתי דום. ואני עושה צנזורה על כל מילה. אז הגיע הזמן לא לצנזר. אני יושבת על כיסא מול המחשב, רגל אחת על הכיסא עצמו. איזה שהוא כאב גב קל, כרגיל. קודם אכלתי לחם עם גבינה צפתית וראיתי טלוויזיה, תוכנית בוקר של רבקה מיכאלי. לקחתי לי יום חופש, לא רציתי להיות בהוסטל ביום כזה. ואחר הצהריים אני נוסעת לקורס שהתחלתי של כמה פסיכולוגים כבדים. קר לי קצת ברגליים, אני צריכה לשים גרביים. שקלתי אם ללכת לשיעור פילאטיס, או שהיום הזה צריך להיות רק כיפי. אני מקפידה לעשות רק מה שבא לי היום. אני מתכננת מסע קניות מטורף. ברחובות תל אביב... חשבתי ללכת אולי לרחוב דיזינגוף. יש שם חנות אמנות שאולי אקנה בה כל מיני דברים, ואולי בגדים, או נעליים... כל מה שהחזקתי עד עכשיו עומד לפרוץ. כל הדברים שרציתי לקנות ייקנו... ואני חושבת גם על המדור, מקום העבודה הקודם והאהוב שלי מחיפה, אני רוצה לדבר איתם כי אני מתגעגעת. אני מרגישה קצת עלובה בכתיבה הזאת, היבשה, אבל פתאום נזכרת באיזה טיול ישן לצפת וראש פינה עם חברה טובה לכבוד יום ההולדת שלי. אני תמיד מתגעגעת לטיולים ישנים, שכל כך נדירים אצלי. ובכלל, רציתי לעשות את העלייה החצי-שנתית שלי לצפת, אבל זה לא יוצא. ואני רוצה להספיק היום הכל, בחצי היום הזה, לצייר וליצור ולהסתובב ולקנות ולשבת בבתי קפה ואני יודעת שאני לא אספיק הכל. האם זה אומר שהנפש שלי מורעבת? לא ממש, אבל ניכר שאין לי מספיק זמן לעצמי. וגם שאלתי את עצמי אם לא עצוב לחגוג יום הולדת לבד. אבל אני חושבת שלא. בכל אופן, נראה לי שאיבדתי את זה... את הכתיבה, כלומר.
| |
|