מטפסת על קירות בפתח תקווה
|
 כינוי:
בת: 50 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2004
סיפור קטן
חשבתי להיכנס למרה השחורה הרגילה שלי, אבל החלטתי במקום זה למלא את ההבטחה שלי מפעם שעברה.
אני מקווה שאני אספר אותו טוב. איכשהו יוצא ככה שכל האנשים שאני כותבת עליהם, שמם מתחיל באות ש', כך שיוצא שכולם אותו דבר, אבל תדעו שלא.
זה היה בקיץ שעבר. קצת לפני הקיץ. עמדה להסתיים שנת הלימודים ואני עמדתי להיפרד מקבוצת אנשים שלמדתי איתם. אחד מהם היה בחור בשם ש', בחור רגיש בצורה יוצאת דופן, מוערך מאוד על ידי ונשוי, ולאורך לימודינו היו לנו כמה שיחות כאלה בחלונות פתאומיים, מאוד מעמיקות ומעניינות. אחד הנושאים שדיברנו עליהם היה השואה, נושא שהעסיק את שנינו מאוד אז. למרות זאת, איכשהו חשבתי שהוא לא מחבב אותי במיוחד. הוא שידר מין ריחוק ורתיעה.
כשממש הסתיימה השנה, נפגשנו באחת ההפסקות והלכנו לשתות קפה. דיברנו על השואה ועל האופן בו התייחסו לנושא הזה במשפחות שלנו. ואז הוא אמר משהו כגון "אנחנו כל כך דומים, כאילו אנחנו בני משפחה, את לא חושבת?" אני הופתעתי מזה, ושאלתי אותו אם הוא באמת מתכוון לזה. הוא אמר שכן. אמרתי שחשבתי שאנחנו דומים, אבל לא חשבתי שהוא חושב ככה. ואז הוא אמר לי שבעצם מאז שהתחלנו ללמוד הוא היה מאוהב בי ופינטז עלי ועל הסנדלים שלי, ואפילו דיבר עלי בטיפול שלו.
הייתי ממש בשוק. בן אדם שאתה בטוח שממש לא מחבב אותך אפילו פתאום יוצא בהצהרה כזאת. כמובן שהייתי מאוד מוחמאת. אבל גם מאוד מופתעת. אמרתי לו שאף פעם לא חשבתי עליו ככה, כי הוא נשוי וגם בגלל היחס שלו אלי. הוא אמר שהוא התנהג ככה בכוונה, כדי שלא אחשוד, ועכשיו הוא יכול להוציא את זה החוצה כי אנחנו נפרדים.
החלטנו שנינו לא ללכת לשיעור הבא, הסתובבנו באוניברסיטה בלי לדעת ממש לאן ללכת ומה לעשות עכשיו. הוא רעד כולו, לא הפסיק לרעוד, והתרגש נוראה. אני לא התרגשתי אבל היתה תחושה שמשהו לא ברור עומד לקרות. בסוף התיישבנו באיזה מקום ודיברנו על זוגיות. תמיד בלימודים הוא אמר שקשה לו עם המיסטיות שלי, ולא הבנתי איך זה מסתדר. ועכשיו פתאום נראה לי שזה בדיוק הדבר שמשך אותו, ואמרתי לו שאני חושבת שבעצם לא מדובר ממש בי. דרכי הוא רצה לגעת בקסם שהוא לא יכול לגעת בו לבד. כשאמרתי לו את זה הוא אמר שבעצם בכל התאהבות יש השלכה. הוא דיבר קצת על הקשר הזוגי שלו, שבו הוא מרגיש בטוח כי הוא לא נבלע בתוכו, ושהוא פוחד ממה שקורה לו איתי. דיברנו על מוסיקה ועל איך ששנינו יכולים "להשמיע" תקליט שלם בראש וככה להרגיש לא לבד. הרגשנו כאילו אנחנו נמצאים על אי לגמרי רק שלנו, למרות כל האנשים מסביב.
השיעור הבא שלי עמד להתחיל. עלינו את כל העליה בחזרה, מתנשמים (הוא כבר היה לגמרי אדום). הוא לא יכול היה לעזוב אותי, נכנס איתי לבנין ועמדנו בחדר המדרגות. לא האמנתי שמשהו יקרה, לא חשבתי שדברים כאלה יכולים בכלל להיתרגם למשהו פיזי והוא נתן לי נשיקה בעוד אני נותרת המומה, לא מגיבה. רציתי לשלוח לו מכתבים. הוא אמר שאין לו כתובת והוא לא ממוחשב. מה זאת אומרת אין לו כתובת? ממש ככה, אין לו מקום שהוא רק אישי שלו. החלטתי לכתוב מכתבים ולטמון אותם בכל מיני סלעים ברחבי העיר ואחר כך לשלוח אותו לשם...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
