מטפסת על קירות בפתח תקווה
|
 כינוי:
בת: 50 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2004
משהו מוטרף קצת
חשבתי להעתיק לכאן משהו מהיומן הישן שלי. היה לי פעם יומן כחול עם דפים ממוחזרים, מלפני חמש שנים כבר...
מצאתי שם שיר שהעתקתי, של משוררת בשם חיה אסתר, אישה מדהימה שאף יצא לי לפגוש בקורס שירה של יואל הופמן.
אז הנה לכם. לא לבעלי לב חלש ונשים בהריון...
מוסיתוסמוסיתוס/ חיה אסתר
פגשתי אותו במרכז אסטרונאוטים בלנינגרד מלא חיים בתנועותיו כתפַים מכנפות רעמה רותחת כפות/
רגליו בנעלי הסניקרס מרוחות זהב הלב שלו דפק כמו משֻגע יצאו ממנו נהרות אהבה שמו היה: שמשון/
בן שמים גבריאל גֹבה, פרומתאוס דה מרקו פולו מטטרון נׁגה, אש ההר הֶליוס מטרוניתא אדם הוָיה/
רפאל יער חוה חויה מיכאל מצולה סמאל בן שחף לילית שיוה אביר אטלנטיס תפארת ספירה וכמה/
אהבתי אותך יקר "טוב שנפגשנו" הפטיר וחִבק אותי חזק הצמיד אותי אליו עד שהפכתי הוא התנשקנו/
ארֻכות, חתך אותי הזדוגתי עם הרוח בעצמה כזו שכמעט שלא שרדתי, וקבלתי אורגזמה במקום חדש/
התחלתי להנפיק כמֻיות רגש וולקניות ואז דרך בכפות רגליו על כפות ידי "שיהיה ים" ונהיה ים שרק/
וסִמן את הלב שלי בירׁק זוהר וזהב מופז שתינו: יין הומה על הירח אכלנו: פוך נמרים, פות לופת פרא/
מיין, גבירות מצטווחות ולב אדם הזלנו דמעה על ההחמצה כָלב בן יפֻנה נופף לנו מהגזֻזטרא "שתבוא/
אש" ובאה אש מעוף אריות מרהיב ומה לא? לויתן הנוצות התפרפר לראש צִפור נופף עופף מתנדף/
"שיבואו זכר ונקבה" באו אנדרוגינים מכל עולמים נימפות הריעו מהיציעים הטבעתי נפשות דולפות/
צבעונים הטילו ריחם בין רגלי התרחצתי בִנאות המבול עשינו מדיטציה לפי כל השיטות, התודעה/
המֻרחבת אספה אותנו אליה אמורפים אלים יקרים ובני אלים טוב שהתקבצם הנה סירנות/
מיסטריות מהבילות מלאכים מקֻבלים מאויר רקדו בשקיקה "שמע ישראל" הנפש המוסיקלית נהרה כל/
הצבעים אלה אחת היניקה מתכת אלכימית את הנאספים וכשהוא הביט באגם הגדול כבמראה ראיתי/
עצמי התרגשתי לשקוע מסע חׁמר מצולה להעלות מִשם מפלצת התפוחים ברבואות עיניה נרקיס/
ממֻחזר עולה מהרחצה ואיך הולדנו פתאום מיתוס צעיר אביד של רגש וריח רוחני מוזג עצמו לָאינסופי/
נפלא נשמתי רוקדת בעירֻמה.
וואו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
