לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מטפסת על קירות בפתח תקווה



Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2004    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2004

מהן הסיבות שבגללן אני צריכה לבחור בבן זוגי אם הוא אומר שהוא לא בעדי


אז ככה. כבר כתבתי את הפוסט הזה פעם אחת. והוא נמחק. והוא היה מאוד ארוך. תאמינו לי. אבל אין מה לעשות, הבטחתי לפסיכולוג שלי לכתוב את החיבור עם הכותרת הנ"ל, ואני לא יכולה להתחמק. כי אחר כך אם אני אגיד לו שהמחשב מחק לי וכו', נו, אתם כבר מבינים איך זה נשמע באוזני פסיכולוג.
פסיכובלוג.

אז זהו.
בפעם הקודמת שכתבתי את זה עוד קצת התחבטתי וחשבתי באמת לעומק, מהן באמת הסיבות שבגללן אני צריכה לבחור בבן זוגי אם הוא אומר שהוא לא בעדי. הבעיה היא שאחר כך היתה לי שיחה ארוכה בטלפון עם אותו "בן זוגי" (= שי) ומבלבלת, אבל כנראה שאין תירוצים.

פתאום המשפט הזה בכלל כבר לא נראה לי הגיוני. מה זאת אומרת מהן הסיבות? אני לא צריכה לבחור בו בכלל אם הוא לא בעדי. אבל אני כן בוחרת בו. אז למה?
כבר הגעתי למסקנה (אתם זוכים לקיצורים בזכות הפוסט שנמחק) שאני לא מזוכיסטית. המסקנה הסופית שלי היתה שמישהו שלא בעדי שומר על מרחק רצוי לי, או יותר נכון במצב כזה יש לי יותר שליטה על המרחק ממנו. כי מישהו שהוא בעדי (ואחר כך אבחן יותר לעומק אם זה קשור באמת) מתקרב יותר מדי ויש לי בעיה עם השמת גבולות.
רוב הזמן אני מנסה לייפות את העניין הזה שהוא לא בעדי. לטשטש. להרחיק. זו בדיוק הסיבה שאני כותבת את החיבור הזה, וזה עדיין לא מחלחל. יש בזה משהו מייאש. אבל אני בעצם בורחת עכשיו.
בפעם הזאת, השניה, זה הרבה יותר קשה כבר לחשוב על סיבות. כי כבר פסלתי את רובן בפעם הראשונה. אין סיבה.
כבר היינו באמא וכל זה.
מישהי מגיעה לאורגזמה או שמא זה חתול מיוחם? בכל אופן התנתקתי לגמרי.
לא יודעת, אולי אני דפוקה.
אולי אני כן מזוכיסטית? אולי כאב גורם לי להרגיש?
ברור לי שהמסקנה המתבקשת היא שאני לא אמורה לבחור בו. ושוב. אני בוחרת בו.
הוא לא בעדי. שאלתי אותו בעצם למה. הוא אמר שכשהוא יגור איתי אולי הוא יהיה בעדי. אולי. הוא לא יודע כמה אחוזים, שאלתי, הוא התעצבן. למה שהוא ידע. האם אני יודעת. לא. אבל הוא מכיר את עצמו. כן, אבל מה זה שייך. הוא לא מכיר את עצמו איתי. הוא בן אדם כזה שרק כשהוא נמצא עם מישהו הוא קיים. כשהוא היה בארצות הברית זה היה "אין יעל".
אז למה הוא לא בעדי? כי עדיין יש חלקים בי ש...לא זוכרת מה.
נשים שהוא היה מאוהב בהן הוא היה בעדן.
אבל הוא בכלל לא ה- issue כאן. אני. למה אני בוחרת. מהן הסיבות. למה. למה. למה.
טוב, לא נראה לי שאני מגיעה לאיזה שהוא מקום. גם בפעם הקודמת ברחתי, אבל נראה לי שהיו לי יותר אנרגיות אז ניסיתי יותר.
כשאני מנסה לבדוק יש שם מין גוש ותו לא.
לא יודעת איך לגשת לזה.
קל לי להתעלם מהדברים הרעים. לא לראות אותם.
בא לי לכתוב עוד אבל אני באמת לא יודעת מה.
טוב, חיבור זה לא. לא כזה כמו שכותבים בבית ספר, לבגרות בחיבור. אולי אני צריכה לכתוב חיבור כזה. לא התחמקויות. אני אנסה, מחר אולי.
נכתב על ידי , 20/7/2004 00:55  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



10,657
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליעלת סלעים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יעלת סלעים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)