מטפסת על קירות בפתח תקווה
|
כינוי:
בת: 49 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2004
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2004
יום הולדת לאיריס מזמן לא כתבתי, והחלטתי שדי. החלטתי גם שהדבר הנסבל היחיד יהיה להיזרק. מגיל מאוד צעיר הבנתי שכשכותבים יומן יש משהו מעיק כזה בלכתוב את מאורעותיך. שחזור של שחזור של שחזור. hence, אני נזרקת.
נעלמתי מכאן כשנסעתי לחופש, שהיה אמור להיות בתורכיה, אפשרות שניה סיני, ובסוף מצאתי את עצמי במסע רוחני לשלוש ערים קדושות: ירושלים, צפת, טבריה. מסע שריגש וטילטל ועם זאת היה פשוט ורגיל כל כך, מלווה בבגד ים. ואחר כך צללתי הישר, קפיצת ראש, לתוך החיים, בחיפוש דירה במרחבי חיפה, עליות וירידות, מורדות ועליות, מיוזעת כולי יחד עם בן זוגי היקר. היה מרגש גם, לא פחות. ולא הגעתי לכאן. ואפילו מוזר לי להיזרק. כאילו אני עוצרת את עצמי עדיין, אבל בירידה אז קשה. עם הברקסים. מה שמזכיר לי שהאוטו שלי מדאיג אותי קצת לאחרונה, יש לו קולות חדשים (תקתוקים) ובכלל יש לו כבר אישיות מפותחת משלו.
אני עצורה, עצורה מאוד. אין מה לעשות, ככה זה כשנחלדים. אני מקווה שעם הזמן זה יחזור אלי. אני באמת כבר לא יודעת איך נזרקים הכלל הראשון הוא לא להשתמש בסימני פיסוק זה מאוד עוזר לשחרור ודוקא הפוסט האחרון שלי היה משוחרר מאוד אבל זה היה מזמן אז כן פיסוקים - להוריד ואיכשהו זה כבר משפיע על הנשימה ועומס החום הופך להיות ערב קריר וירושלמי, ופתאום יש הקלה באוויר, לא ממש שם עדיין אבל כמעט, כבר אפשר אולי לדמיין
ונעצרתי פתאום, החלטתי לעבור לפסקה חדשה ואני לא יודעת למה ואני מתקתקת בקצב מהיר יושבת כאן באמצע משרד ממוזג בעבודה אנשים עוברים, בוהים בי וחולפים וממשיכה לה עוד שנה ופתאום כבר עוד מעט ראש השנה והחגים והסתיו שאני אוהבת את רוחותיו שמזכיר דברים שמחים יותר ואירופאיים וכן אני ממשיכה מלים מלים כאילו זה לא משנה בכלל איזה
ועכשיו הם דיברו אלי כאילו אני יכולה להגיד משהו כשאני במצב הזה "תעצרי לנשום" תיעדתי אותך אמרתי לה טוב די אותך לא תיעדתי. העבירה איריס יד בשיערה מה כתבת עכשיו היא מתעניינת "הקיצור את סתם מקשקשת, בגדול" "תגידי שיש לי יום הולדת" מזל טוב איריס
| |
|