מטפסת על קירות בפתח תקווה
|
כינוי:
בת: 48 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2004
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2004
הבית של יעל אני עומדת לעבור דירה, כידוע, עם בן זוגי. אני חיה כבר ארבע שנים באותו מקום. כזאת אני - לא אוהבת לזוז יותר מדי. שינויים מלחיצים אותי. סיומים והתחלות קשים לי. וכך יוצא שאני דוחה את השינויים עוד ועוד, עד לרגע שבאמת כבר אי אפשר יותר. כמו פרי שנושר מעץ רק כשכבר ממש בשל. כבר לא רגילה לכתוב ככה, נורמלי. גם זה סוג של אימון... זהו. בימים הקרובים אתחיל בהעברה של הדברים, ארגזים לאט לאט, אחרי שאמיין הכל ואם אצליח גם אזרוק הרבה דברים. אחר כך - הובלה, ורק בסוף - החתולה כמובן. מלחיץ אותי. למרות שאני יודעת שכנראה יהיה טוב. אוף, אני לא סובלת לכתוב ככה.
אז עכשיו רק מלים כחולות כמו גולות עגולות כמו שרשרת חמסה עולים בדמיוני רחובות צפתיים יפים מאבן סמטאות והתמונה שקניתי באותה גלריה בצפת, אמנות הקבלה, שאתלה בחדר המגורים אינסוף אהבה כתוב עליה על עשר הספירות העולם העליון נמצא מעל העולם הזה, מקביל לו, חי במקביל אני אוהבת לחשוב ככה ולדמיין איך אני קיימת בכל המישורים וגם כל השאר ואין זמן ואין לינאריות מה קורה לי שאני כל כך פילוסופית פתאום ואיך שעשיתי רווח הפכתי פתאום לרוחנית זה ממש מרתק מה שקורה מתחת לפני השטח ושי אמר לי אתמול שהוא מרגיש שיש דברים שקורים לי שאני לא מודעת להם הוא בטח יודע על מה הוא מדבר מה גורם לי לעצור כך אין לי מושג. אני רק יודעת שהתמכרתי לדרך הזו
טוב היתה עכשיו הפסקה ארוכה. אפילו שכחתי שכתבתי. ואני כבר במקום אחר לגמרי. אז כנראה שדי...
| |
|