מטפסת על קירות בפתח תקווה

באמת הגיע הזמן שאכתוב משהו, מה גם שצריך פוסט חגיגי לשנה החדשה.

אני אוהבת מאוד את החגים. ואת הסתיו בכלל, אם כי היה נחמד אם היה מעט קריר יותר...

אנחנו נוסעים לחיפה היום, למשפחה שלי וזה משמח אותי.

אחר כך נישן אצל חברים.

יש הרבה דברים שעוברים עלי, אבל אני כרגיל מרגישה שלא יכולה לפתוח (אף פעם לא חשבתי שאני אדם כל כך שושואיסט כמו שגיליתי כאן).

אני מודעת לזה שזה הופך את הכתיבה שלי לדלה יותר. מה גם שאני בכלל לא מכווננת לכתיבה בזמן האחרון, וזה חבל, האנרגיות הולכות לכיוונים אחרים כמו עבודה, ומקסימום קריאה (של דוד גרוסמן המעולה כרגע).

בכל זאת אני מרגישה שהבלוג הזה מחובר לאנשים טובים, ואני קוראת מדי פעם בלוגים של אחרים. אני חושבת שמה שמייחד את המקום הזה זה באמת השילוב של האנשים שחברו אליו (גם אם הם נראים מעטים לפעמים).

אז זו הזדמנות לומר לכולם שנה טובה ומאושרת, שנת יצירה כתיבה ואמנות, אהבה ושמחה.