מן השכחה אֲעַלֶה אלותַי

צפוף לי בתוך העור שלי

צפוף לי בתוך הבגדים שלי

הראש שלי התכווץ

הבטן שלי התנפחה

התרופות האלה משמינות

מחר אבקש נזע חשמלי

סבא כוכב עליון

נוסעים לבקר את סבא

שגר הרחק הרחק ביער

השחור

בכיכר יער מלאת אוויר מתוק.

סבא שלי אל מזדקן

מקבל אורחים רק בזמן

מיוחד בין השמשות

ונדחקנו בתור לשער

כולנו.

אני צריכה ברכה וקצת חומרי הזייה

והיא צריכה נוצה לכובע ומטאטא חדש

והוא סבא, איש חי מת, זקן

יתן את הסחורה

אמן

א

היום יצאתי למסע הארוך של כל שנה

לבשתי את החלוק הורוד המהוה

מלאתי את פנכת הבשמים במותר

ובאסור

סגרתי חלונות חדרי

נעלתי ביתי

הדלקתי הנר שקניתי ערב שבת

ובום, טראאאאאאאאאח

אני במסע.

פרטים על המסע הגדול שלי יימסרו בשיריי הקרובים.

הסתכלתי לעומק עיניו של

דוקטור נר"ן מרחוב הרן 17.

אמרתי לו: דוקטור יקר

נגמרו לי הכדורים ואני

אומללה. כבר יומיים לא

יושנת ורק זוללת מתוקים

וכמעט אשפזתי את עצמי

אבל החלטתי לתת לך צ'אנס

דוקטור נר"ן, לכן אני כאן.

הוא הביט בי בסלידה,

הוא קרא לי זונה, הוא

המשיך לגדף, לקלל קללות ארוכות

כמעט נשרף מבפנים הדוקטור המפואר.

התבוננתי בעומק עיניו של דוקטור נר"ן

הוא בהחלט ירשום את התרופה, אומלל

לריב עם נציגת המעגל זו סכנה ידועה.

אבל הוא

שחצן

כמו כל הגברים.

הרוח נשב קליל וחודרני הבוקר

עלי הדלעת הזקיפו גבעוליהם

בתשוקה. הגירניום כהה עלווה

חייך אל הצרעה העדינה שהתישבה

עליו

מוכנה להטיל ביציה בסדר מופתי

אדמת העציץ היבשה והסדוקה התקררה מעט.

בקרוב, כך היא מצפה

מעט או הרבה מים יכסוה

ולא נודעו

כי באו אל קרבה.

כשחרב בית המקדש

עמדתי ליד והתבוננתי

בהרס ובעזובה, ולא

התרגשתי כל כך, אם

כי היה בכך הפסד פרנסה

כי קדשה הייתי אז.

לקחתי את מזוודת חפצי ונדדי

לי מזרחה , עד שמצאתי לי

מקדש אחר לקדוש בו ולקבל

תשלום נאות עבור כשפיי.

ישבתי מולך על כסא

ישבת מולי על כסא

ברכינו נפגשו-לא נפגשו

ואמרתי לך: אני שונאת אותך

והשבת לי: את שונאת אותי

ואמרתי לך: הלוואי שתמות

וענית לי: הלוואי שאמות

ואמרתי לך: אתה בן זונה

וחזרת אחריי: אני בן זונה

ואמרתי לך: הלוואי שלא התחתנו

וענית לי: הלוואי ולא התחתנו

ובכיתי

ובכית

וקמנו

והלכנו