כזאת היא לודמילה. שמנמנה, צעירה, קופצנית ואוהבת להזדיין. כבר מזמן היא הפסיקה להתחשב בדעת הקהל הסובב אותה על טעמיה המשונים במין ובבני זוג לסקס. היא עבדה בחברת היי-טק כתוכניתנית, הרוויחה בוכטות של כסף וקנתה דירת שני חדרים בצפון היהיר של תל אביב. שם יצרה לעצמה בודואר צרפתי מן המאה התשע עשרה על פי תיאורים שקראה בספרים של באלזאק ושל פלובר.
ברם, הסיפור שלנו, ילדים, איננו על כך שלודמילה מזדיינת אלא איך הפכה לודמילה למלכתו של שליט הגיהנום עזאזל השחרחר וגדול האיבר.
ומעשה שהיה כך היה, הסכיתו ושמעו.
ערב אחד לודמילה סיימה מוקדם את עבודתה, דבר די נדיר. בשמחה רבה היא התקשרה לבוריס אחד מידידיה הרבים, שתמיד אפשר היה לסמוך עליו שיביא בחורים צעירים וחטובים למיטתה ואמרה לו, שעוד שעה היא מוכנה ללילה של פיצוץ, פיגוז ומה לא. היא סיפרה לבוריס שיש לה וודקה קרה במקפיא, שהיא מילאה את המקרר שלה בכל טוב, שיזיז את התחת הרוסי השעיר שלו וידאג לעצמו וגם לה. בדיוק באותו רגע עזאזל התעסק בהאזנה לשיחות אירוטיות ונדלק מהמחשבה על סקס עם הרוסיה תאבת הגברים.
לא לקח לעזאזל אפילו הרף עין ובוריס השתטח על התחת הרוסי השעיר שלו, כשמוחו דימויי סקס מופלאים ובהיסטריה התעסק בעצמו. עזאזל הגיע לדירת השמנמנה ושם המתין לה, מגביר את ריגושיו. [נו טוב, הוא עישן קצת גראס, חימם את ה"פופרס" בין ידיו, העלה עשן מהגיהנום, שתמיד מיסטל אותו וחירמן אותו].
לודמילה הגיעה לדירתה היפהפיה כולה ציפיה ותשוקה. יצאה מהמכונית הקטנטנה שלה, עלתה במעלית הישר לדירתה. טרם נכנסה הריחה ריחות מעוררי תשוקה בחדר המדרגות, אבל לא העלתה את האפשרות שהם באים מדירתה דווקא. סובבה את המפתח, פתחה את הדלת ונעטפה מייד בזוג זרועות שחמחמות, חזקות וגבריות והרגישה באבר חזק ונוקשה נצמד אליה.
לא ילדים, זה לא סיפורפורנוגרפי.
לאחר שסיימו סיבוב ראשון, טרפו את תכולת המקרר, חיסלו את כל מלאי הוודקה קפצו לסיבוב שני, נחו, ישנו והמשיכו בפעם השלישית נזכרה לודמילה שהיא לא החליפה מילה עם הגבר הזה, שאין לה מושג איך הגיע לדירה שלה, ואיפה בוריס?
היא התחילה לפחד קצת. [צדק פואטי -משהו, לא?!] אחר כך החרדה אחזה בגרונה, אחר כשהסתכלה היטב בגבר הישן לצידה היא כמעט התעלפה כשראתה את רגליו, רגלי תיש. [טוב, טוב היו לו רגליים אנושיות אבל דקות ומאוד שעירות ביחס לטורסו האדיר והחלק שלו]. היא טילטלה אותו, מי אתה?
עזאזל התעורר מחלום רטוב במיוחד בו הוא ועוד אחד משתגלים עם לודמילה וזה עם זה. אברו פעם בכאב מרוב תשוקה ולא היה לו זמן לתיחקור של הנקבה המגרה הזו. הוא כבש את לודמילה בפעם הרביעית מוציא ממנה צרחות תשוקה וקללות ממבחר המזחים ובתי הזונות שבעולם. אבל לודמילה לא ויתרה, שום גבר לא ימנע ממנה לדעת את מה שהיא רוצה: מי אתה היא שאלה.
כאשר התעוררה מעלפונה מאוחר יותר בחדר שחור מואר באור אדום, מוקף מסכי מחשב רחבים, והיא לבושה בפאר ובהדר על אנושיים, וראתה את עזאזל בדמותו האמיתית [גמד קטן ומכוער במיוחד] הבינה שנחרץ גורלה, להיות שפחת מין למניאק המכוער הזה.
לא בקלות היא הסכינה עם גורלה, מה גם שהוא כפה עליה לטפל בכל יחידות המחשב שלו, ליצור אלגוריתמים חדשים, לארגן לו מסיבות סקס וסמים ויותר מפעם נאלצה לראות אותו עם גברים ועם נשים, ופעם אף ראתה את האדיוט משגל כבשה כשהוא נראה כמו איל רב עוצמה. [תינוק מגודל אמרה לעצמה]
העיסקה עם עזאזל היתה דו פנית. מצד אחד שיעבוד מוחלט לו ולדרישותיו ומאידך נעורי נצח והרבה זמן פנוי שבו אפשר להשתולל בלי הכרה ולהישאר צעיר לנצח.
ומה אתם חושבים, ילדים, בחרה בסוף לודמילה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
