לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מן השכחה אֲעַלֶה אלותַי


מסע אפי-מיתי אל שורשי הנשיות המודרנית

Avatarכינוי: 

גיל: 49

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2007

שיר למוצאי שבת


 

בסוכה, בחצר בית החולים ישבו שלושה

כנפיים גדולות להם מאחור, בכלל לא

לבנות. מעל ראשם עיגול זוהר בלבן

ניאון קר ולא מחמם. הם חיכו לי השלושה.

 

 

נכתב על ידי , 29/9/2007 19:37   בקטגוריות אשה, המסע הגדול של טיארה, שירי שבת  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

הבקר פגשתי את המוות.

הוא נראה די נורמאלי, לא ממש עצוב.

ביד אחת הוא החזיק כוס מים

ביד השניה הוא ניגב את הזיעה

אוחז במטפחת גדולה וורודה.

שאלתי בנימוס לשלומו, ואנה פניו.

הוא נאנח קלות ואמר:

מחכה לי יום מעייף. ברשימה שלי יש

אלף אנשים. לחצי השעה הקרובה.

יש עוד רבים, רבים, אבל מה אכפת

לך את? את לא ברשימה.

נכתב על ידי , 28/9/2007 11:18   בקטגוריות נבואה, שירי יום ו'  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיעור בפחד מוות


 

היא עמד מולי, קאלי. זרועותיה מתנופפות במרץ

בכל זרוע סכין אחר, חד ומבהיק כמו אור השמש

קולה הצורמני, החד החודר לאוזניים ומכאיב, נצרח בכוח.

רעדתי מפחד.

ללא שליטה זרזיפי שתן נזלו ממני

בחילה עמוקה בבטני, פחד נורא ורצון עז לברוח

שייגמר כבר הסיוט לחשתי בראשי

אך היא, הזונה קאלי, בתוך הראש צורחת לי

לא, את תמותי לפני שתצליחי לברוח

לא תמותי מהר

חירבנתי מרוב פחד.

הקאתי. החרדה בבטן הפכה לכדור גדול וקשה

הגרון נסתם, הנשימות  קטועות, השתעלתי נביחות קצרות.

לא התחננתי בפני קאלי. לא מתחננים בפני קאלי. מקבלים את הדין של הזונה האלוהית, הרוצחת המושלמת.

לא חשבתי יותר דבר וחצי דבר. היא התפרעה בתוך ראשי. צרחה, ושרה, ויללה.

גופהּ נעצר לגמרי בתנוחת הריקוד הקלאסית בה היא מצויירת;

ארבע זרועותיה פשוטות סביבה בתנועות הרג שונות.

עיניה יורות זיקי אש מענישה.

לשונה טועמת את האוויר בתשוקה, טועמת את ריחות השתן והחרא והפחד שלי.

דם התחיל לנזול מאפי ומאוזניי. ידעתי שאני מתה.

 

 

נכתב על ידי , 26/9/2007 06:35   בקטגוריות אלות פריון, אשה, שירי יום ד'  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נצח שזור ב-27/9/2007 15:18
 



תאופיק


.

תאופיק הוא בנו של ריאד השחרחר. וריאד השחרחר הוא אחד הגברים הקבועים שלי. היום דפק ריאד על דלת ביתי, יפה כמו שרק גבר יםתיכוני יכול להיות יפה.לידו עומד בחור גבוה.
עיניו עם נצנוצי זהב בהן
שערו שחור מתולתל
פניו חלקים
שיניו לבנות
כתפיו רחבות
עיני נמשכות אל הבחור המופלא הזה בתשוקה מטורפת. ריאד אומר לי: תכירי זה הבן שלי תאופיק. אני צריך ממך טובה ממש רצינית, וקולו לוחש לי מצוקה.
הכנסתי את שניהם לביתי.תאופיק היפה התישב על הכסא שהצעתי לו, אבל פניו אינם משנים הבעתם. הוא מזכיר לי פסל.מה קרה, אני שואלת.ריאד מתבונן בי עמוק לתוך עיניי. את מכשפה, טיארה הוא קובע עובדה ידועה. תאופיק צריך מכשפה שתוציא אותו מהכלא. הפכתי לסימן שאלה גדול.
אנחנו לא יודעים מה קורה אתו בחצי השנה האחרונה. הוא כבר בן 18, ועד לפני חצי שנה הוא היה בחור שמח , טוב לב, למד כמו שצריך, ואפילו תכנן נסיעה ארוכה לאירופה. אבל לפני אז כמו נכנסה בו רוח רעה, ג'ין, שד ואכלה לו את הנשמה. כך הוא. הגוף פועל ודואג לנקיונו ולקיומו, אבל הוא לא מדבר, פניו לא משתנים, הוא עושה את מה שאני אומר לו. הוא חי מת. דמעות מתחילות לזלוג מעיניו. אני מביטה בתאופיק, פני פסל יפהפיים, ללא כל שינוי בהם.תצילי לי את הילד ביקש.
נגעתי בקצה אצבעי בתאופיק, מעל הגבה השמאלית. [המקום דרכו נכנסים טפילים לגופם של בני אדם ] כמעט מתי מעוצמת הרוע של היצור ששכן בתוכו. אבל יצור שאני מכירה היטב.
הבנתי שאני חייבת להציל את עצמי, מייד.אני חשופה לגמרי. ריאד הביט בי בזווית עינו, וראיתי את המבט הבוחן, היודע כל של אויבי הגדול מכולם. סוס טרויאני שלחו לי. קיוו שאשכב אתו, ואז יכנס בי השד? לרגע נאלמתי מתחושת העלבון, כך מתיחסים לטיארה? אך התעשתּי , וקלטתי שריאד נתן לי אפשרות להכות חזרה או לברוח על נפשי. "אני הולכת להתחיל להכין את הטיפול בתאופיק, נכנסתי למטבח ונעלמתי.

גם בית אין לי עכשיו

 

נכתב על ידי , 24/9/2007 09:38   בקטגוריות אשה, המסע הגדול של טיארה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גמר חתימה טובה


 

אני צמה. מה אכפת לי לצום.

אני צמה באופן קבוע פעם בחודש

אז הפעם אני צמה עם עוד כוונה

נכון שיהווה המטורף מצא דרך

חכמה להחליש את המוני הטפשים

שהם מאמיניו ומעריציו

אני שואבת כוח אדיר מהיום הזה

אנרגיות הסבל, תאוות הוידוי

התשוקה להכאיב ל"עצמי" הן מקור

כוחו של יהווה ואני גונבת ממנו אנרגיה זו

כמו השכן שלי יוסי שהתחבר לכבל החשמל

וגנב חשמל.

 

 

נכתב על ידי , 22/9/2007 02:37   בקטגוריות אשה, המסע הגדול של טיארה, שירי שבת  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סליחה


 

ב חדרי הלבן ן

מול החלון הצופה אל שני ברושים

כבירים אני עומדת

 עירומה לגמרי שערות גופי כולן גזורות

 וגלוחות.

 ידי הימנית שלוחה קדימה פשוקת אצבעות

ידי השמאלית מונחת על פטמתי הימנית

אצבעותיה פרושות

אף לא טבעת

אף לא נזם

גם לא אצעדה

או מחרוזת או רביד

נקייה לגמרי גבי למראָה

אני מבקשת סליחה.

נכתב על ידי , 17/9/2007 10:05   בקטגוריות אשה, המסע הגדול של טיארה, שירי יום ב'  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיר ליום שישי


 

יש גבול בין חומר לבין רוח

בגבול הזה חיה זבובית

קופצנית

בין קפיצה לקפיצה

העולם נושם

החיים משתגלים ומתרבים

אך

לו תנוח הזבובית בצד אחד

העולם ידום

החיים יסורסו ויעוקרו

או

לו תחדל מקופצניותה,

לרגע?

 

נכתב על ידי , 14/9/2007 12:18   בקטגוריות המסע הגדול של טיארה, שירי יום ו'  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

4,038
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , יצירתיות , מדע בדיוני ופנטזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לט. יארה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ט. יארה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)