אני מצטערת לשבור לכולםכם את הלבבות אבל שלי נשבר לכן אני משתפת אותכם...
נמאס לי לאכול סרטים למה אתה לא עונה ולא מתקשר כבר יומיים ואני יודעת שאתה תקרא פה לכן אני אומרת את זה פה, נמאס לי כל הזמן להשקיע יותר ניסיתי להגיד לך שזה השתנה ובחודש הראשון היית מאהב נפלא, אבל בחודש השני השתנית, פחות תשומת לב, פחות טלפונים, פחות הודעות יותר אדישות פחות יחס, למה לי לבכות בגללך אז הכל היה טוב ויפה ואין לי כוח לזה לא מתאים לי את זה עכשיו...אתה לא מתקשר, אני צריכה לחשוב שמשהו קרה לך? שאולי זרקת אותי? בגדת בי? מה אני אמורה לחשוב עם אתה לא מתייחס אלי?! תסביר לי....
אז די, נמאס לי, מגיע לי טוב יותר...
אני אוהבת אותך וזה קשה לי, אבל כנראה אתה כבר לא אוהב, וכל המילים היפות שלך והאני אוהב אותך ועזבתי את מ***
בשבילך והכל הכל כנראה זה היה סתם....מה קרה לך? למה סתם נעלמת? נמאס לך ממני? לפחות תגיד, תראה סימני חיים... זה כואב ואתה לא יודע כמה!
רשמתי בשבילך תבין כמה אתה מכאיב!!!
בובה שבורה
אפילו את הרסיסים שלי אתה אוסף באדישות
מנסה להרכיב פאזל ללא שום דמות
חלק אחד לא מתאים לחלק האחר
משהו אצלי כבר מזמן אינו ומת
מפחדת לאבד אותך ואפילו את עצמי
בתוך אותו ים של דמעות חמות
מפחדת לא להרגיש שום דבר אפילו את עצמי
רק נופלת אל תוך תהום ונחבלת באותן מדרגות
אין לנו זמן רק רצים אל אותו ים
עוצמים את העיניים וחווים כאילו אין מחר
חיים בתוך בועת אהבה כאילו אין איש בעולם
בלי לדעת לשחות ויהיה אפשרי לטבוע שם
בובה שנשברה אתה מנסה לבנות
בלי לדעת ולחשוב שאפשר אולי לטעות
רק תקווה אחת עדיין בליבה ובליבו
שאולי הכל יחזור לקדמותו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
