אני דועכת, ואיתה גם המוזה נוטשת, מצב רוח דיכאוני, מצב רוח הרסני, לעזוב אולי הפתרון ובעתיד אולי לחזור?
והרי כאן תמיד מצאתי נחמה, משהו שתמיד הייתי לו זקוקה, שחרור ותמיכה.
היד משתוקקת לכתוב, הרגש מאיים לפרוץ ולחדור אל הדפים ולהוציא הכל, אך משהו חונק, לי לא נותן, לרשום איני יכולה, והכאב גובר..
או אולי כי בזמן האחרון אני מרגישה נטושה? ולא רק כאן, בעולם הוירטואלי, אלא גם בחוץ, בעולם האמיתי..
מין הרגשת חנק, אך לא ברור מה, מין הרגשה של אכזבה מהעולם, מן כאב, או אולי שלי כבר חודש וחצי סקס חסר?! ואולי חסרה לי אהבתו, וחיבוק חם ואוהב ממנו, או בכלל רק מבט אחד שלו שתמיד גורם לי לחייך...או אולי אלו מילותיו האחרונות שגרמו לי לאיזה שברון לב קטן, או בכלל הבלבול והגיל המייאש שלי, או אולי בעצם זו הסביבה, הבית, החברות, הרגשות, הכל מתיש, מחליש...ואני נסחפת, בסערה ובמערבולת, מבולבלת וכואבת...
או אולי פשוט זה סתם, תקופה כזו....
מממ...מעניין...
(אולי מישהו מוכן לבוא ולתת לי חיבוק גדול חזק חם ואוהב?)