|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 סקסית? + בית הקפה...
סתם כי לפעמים מתחשק לי להתגרות בכם (וכי אחד מכם פעם ביקש)
עשיתי סדר פסח בימים האחרונים, ניקיתי את חדרי ולהפתעתי מצאתי מחברת ישנה שלי שעוד הייתי ילדה קטנה, ושם
כתובים סיפורים, סיפורי אימה, אני אוהבת לראות סרטי אימה אני חושבת שזה מה שנתן לי את המוזה והרעיון להתחיל לכתוב סיפורים כאלה, התיישבתי על הריצפה, והתחלתי לקרוא, להיזכר, זה ממש כיף, השפה היתה כל כך רעועה, הרצף לא אחיד, מילים חוזרות אחת על השנייה, פשוט ישבתי על הריצפה קראתי והתחלתי לצחוק, לזכור על איך ישבתי ושכבתי על המיטה עם עט ביד והתחלתי לכתוב סיפורים בפעם הראשונה, איך פיתחתי את כתיבתי לאט לאט.
ומלבד זאת מצאתי עוד הרבה שטויות שהעבירו בי נוסטלגיות מצחיקות וכיפיות.
מה שמביא אותי לכתוב משהו קצת שונה מהרגיל, "דניאל" אחד מקוראיי החביבים המופיע בתגובות, הציע לי לכתוב סיפורים אירוטיים, אז למה לא לנסות משהו חדש? לשבור את השיגרה, לשפר את הכתיבה, הוא והמחברת הישנה שלי נתנו לי מוזה, אז בבקשה: (וכמובן כל סערת הרגשות שלי מובעת ע"י הדמות הראשית, לא לפספס פרטים קטנים ורגשיים בסיפוריי, מוחבא בהם עוד דברים מלבד חרמנות יתרה:-)
ניסיתי אירוטי, יצא לי דרמתי יותר...עם הומור?רומנטי? מזה בעצם??..
בבית הקפה
כהרגלי בבוקר ישבתי בבית הקפה, עם ספר קטן מונח בצד, זו היתה המסכה שלי, שאנשים היו מתקרבים כך לא היו רואים, איך עיניי מרצדות ובוחנות אותם, כרגיל שמש הופיעה ברקיע, והמוני אנשים נכנסו לאותו בית הקפה שישבתי בו, ואני...כהרגלי בוחנת אחד אחד, מנסה לגלות מה מוסתר מאחורי כל הפנים האלו, או אולי אלו מסכות, שמסתירות צלקות כואבות, מי יודע, אף אחד, אפילו אני לא ידעתי.
הבטתי לכיוון הקניון, על השומר החדש שהציבו שם, איך הוא מביט בנערות תמימות, שרק עוברות, שרק רוצות להיכנס לקניון, גברים! גיחכתי לעצמי. מביט על ישבנהן בתאווה, במבט רעב, מבט מפשיט, ראיתי בעינייו, ראיתי איך הוא צמא, איך הוא רוצה, רק להושיט את ידו ולחפון את אחד מהישבנים. ושוב חזרתי להביט בספר שאני קוראת בו, קוראת שורה ושוב מהרהרת, העם הגברי, כמה מוזר, ואנחנו הנשים יותר טובות?, כמו נחש מתחת לקש. ואני? מי אני זו שתשפוט.
הבטתי קדימה, זוג ישב לפניי, התנשק לו ברכות, הגבר העביר את ידו על שיערה של בת זוגתו, וליטף אותה בעדינות, שמתי לב כמה הם מאוהבים, הם בעל ואישה? חברים? איך הכירו? כמה זמן הם יחד? האם רבו מתישהו? זה ברור, כולם רבים. הבטתי בהם בקנאה מוחלטת, גם אני רציתי באותו רגע שילטפו אותי, שינשקו, שיאהבו, זה היה לי חסר באותו רגע, "תתעשתי" אמרתי לעצמי. לפתע גבר נאה נעמד ליד שולחני, וקטע את כל הירהוריי הרבים, זה היה המלצר, "תרצי משהו?" שאל אותי עם חיוך מקסים, חשף בפניי את שיניו הישרות, הלבנות, שנצצו להן בקסם מיוחד. בהיתי בו לכמה שניות, ואמרתי בחזרה "לא, תודה". והוא הלך, אני הבטתי בו, "הוא ביישן, כן אני רואה עליו, החיוך שלו מרמז, העיניים שלו איך שהביטו עליי, טון הדיבור שלו שפנה אליי" יכלתי להרגיש בבהירות זאת, את הביישנות שלו.
גברים ונשים חלפו על פניי, ואני בחנתי אחד אחד, חלקם קרצו אליי, ואני חזרתי לספר שלי כל פעם, כאילו מתעלמת, לא מתייחסת. ולמה לי להתייחס ולהעביר בעצמי נוסטלגיות של כאב ואכזבה? על אהבות שהיו וחלפו, ולהחזיר לעצמי את אותם זכרונות מתוקים ומרים שהעבירו בי רטטים של עונג, ואושר אילהי. החיוך שהיה על פניי נמוג, רציתי לשכוח, אבל זה חזר, ושוב בי הכה כרוח. כל היום הייתי מוטרדת, מהרהרת, תוהה ובוהה, כמו זקנה, לא רציתי עוד לחוש כאבים ואכזבות, היו לי מספיק מהם לא רציתי עוד. למדתי להכיר את עולם הגברים, למדתי אף להכיר את עצמי טוב יותר ממה שידעתי, גברים ינסו לעשות הכל, ידברו יפה, יקנו אישה במתנות, רק כדי לשכב עימה, הבטחותיהם יתפוגגו כאילו לא היו, מילותיהם כעלי השלכת המתעופפים להם ברוח, הכל שקר וכזב, אין אמת...
ועם זאת קשה להכחיש שאנו הנשים לא יכולות בלעדיהם, ובלעדי המקל שהנמצא בין רגליהם, במיוחד שהוא זקור ונעוץ עמוק בפנים, ומתחיל החיכוך הנעים, שהוא יוצא ונכנס, פעם באיטיות ועם הזמן הקצב גובר למהירות, והחיכוך של אגנו הצמוד לדגדגני, שרק אפשר לזעוק מרוב עונג, האשכים החמות והצמודות לנרתיק, מחממות ומלטפות, "מה אני מדברת שטויות, איזו סערת רגשות אלוהים, תשתקי!" ניסיתי להשתיק את עצמי, אך הרגשתי בבהירות, איך התגלה בתחתוניי טיפת רטיבות, שנאתי אותם, אך לא יכלתי בלעדיהם. נעתי בכסא שישבתי באי נוחות, רק בוקר וכבר חרמנית.
ושוב הרהוריי נקטעו ע"י גבר, כמה צפוי, ומה עכשיו רצונו? הבטתי בסתר מבין משקפיי, שהיו מונחות על עיניי, מי הגבר המוצב לפניי, פנים גבריות ו"קשוחות" זהו בהחלט גבר אמרתי לעצמי, גוף שרירי ונפוח טיפה, הרמתי גבה, חיוך מרמז עלה על פניו. כן, גם גברים כאלה אני מכירה, ישרים, יודעים מה רצונותיהם, לא מהססים, וישר פונים. שנאתי את הגברים הללו, אבל משיכה תמיד היתה לי אליהם, הגבר השני שהייתי איתו היה כזה, כל כך הרבה ידע, בגיל צעיר כל כך, כל כך הרבה חוכמה ויכולת, בגיל צעיר, והשנאה, עדיין שמורה.
"אפשר לשבת?" שאל והתיישב בכיסא המונח ליד שולחני..
"כבר התיישבת, מה רצונך?" שאלתי ועיניי שוב פנו לספר, בתקווה שיבין את הרמז וילך...
"רצוני? בינתיים כלום" אמר וחיוך היה על פניו. שוב הרמתי את עיניי בסתר, שלא יבין ויראה, ומה שעוד חסר, שיבחין בחרמנות שלי, בחנתי את תווי פניו, קו לקו, בהחלט היה נאה מאוד, אך עדיין משהו בו בטוח לא טוב, בחנתי את עינייו, מבט רעב כמובן, איך לא, מבט של כל גבר שרק רוצה לטעום מגופה של נערה צעירה שרק פגש, מבט בוחן מכף רגל ועד ראש, אך הוא בקושי יכל, הסתיר את גופי השולחן, ניסה להציץ במחשוף, ואני בכוונה זזתי לאחור. בחנתי את חיוכו, משהו נחמד וחביב היה בו, לא הרגשתי הרגשה כזו כבר מזמן, אין גברים רבים עם חיוך מושלם, חיוך מרושע אך טוב, אך מה אני מצפה? כל גבר הוא "רע".
פתאום דוקא כן התחשק לי לראות מי הבחור, ומה מסתתר מאחורי הפנים הקשוחות, לב רקוב, או גבר אמיתי וחמוד...
חייכתי כלפיו, איני מרבה לחייך, רק במקרים דחופים, ואולי... אולי רצוני שיישאר כי הייתי מיוחמת, וכל מה שחשבתי עליו באותו רגע היה סקס? ידעתי שלא, זה רק בגלל הרטיבות בין רגליי, כל מה שרציתי לדעת מה מוסתר מאחורי העיניים...
"מה את עושה פה בבוקר יפה כל כך? מבזבזת את זמנך בבית קפה ישן, וקוראת ספר קטן"
"סתם אני תמיד באה לכאן, ואני אוהבת לקרוא, יש לך עם זה בעיות?" אמרתי בחוצפה רבה, לא הסתרתי אותה, תמיד הייתי כזו קשה, זה יכל ללמד את הגברים מי בעצם הבוס כאן...
"לא, בהחלט לא...גם אני קורא הרבה, עיתון יומי כל יום, איזה ספר את קוראת?" הוא חייך את חיוכו המקסים, מנסה אותי להקסים..
ציחקקתי קלות להנאתי, פתאום היה לי נחמד בחברתו, אולי כי התנזרתי בזמן האחרון, מגברים רבות...
"אני קוראת ספר בשם יחוס" אמרתי בחיוך מלא וחשוף.
"יש לך חיוך יפיפה" אמר והחמיא, כן, תמיד זה כך, המחמאות ובסוף המיטה, אני את זה כבר מכירה...
"תודה" אמרתי והמשכתי לחייך מודעת למזימתו, אך האם זה רצונו או לא?
"על מה מסופר בספר?" המשיך אותי לתחקר.
"על נערה שנאנסה ע"י אביה, שעכשיו בורחת מביתה מנסה להתבגר, ללמוד, לחיות, להבין את משמעות החיים" אמרתי והחיוך שוב נמוג מפניי....
"נשמע מעניין, שמתי לב שאת יושבת ובוחנת אנשים, סתם מנסה לקרוא אותם" אמר וחיוך מלא זימה התגלה על פניו, נתפסתי, הוא ידע...
"אהבתי את זה משום מה, זה משך אותי אליך ומצאתי את עצמי יושב כאן לפנייך"
סומק קטן עלה על לחיי, איך הוא יודע? חייכתי שוב, הורדתי את משקפיי ונתתי לו להביט אל תוך עיניי, דבר שכמעט לא קורה, דבר שאיני נותנת לאיש, עיניי היו אוצרי, שומרות סודי, כל נשמתי, ונתתי לו, לא יודעת למה, נתתי לו לראות מה חבוי עמוק בתוכי.
הוא הביט בהן כמה דקות תמימות, שנראו לי כשעה, מנסה להחביא, מנסה לתת לו לראות, הוא יודע, ראיתי בו זאת, היכולת הזו להרגיש מה שהוא מרגיש שיגעה אותי, ניסיתי להדחיק ולא יכלתי, מה הגבר הזה עושה לי?
" אני רואה בך משהו, משהו מאוד מוזר, עצב עמוק, כאב שלא תם, שאת מנסה להעלים, עם חיוך תמים, ויפיפה חייב לציין, מלא כעס וטינה חבוי בך עמוק, את צריכה ממנו להרפות, אחרת אותך זה יחנוק, אני רואה גם מן אושר, מן יופי אחר, שעם רק אכניס יד ואוציא אותו אל אויר העולם, זה נורא ישמח את לבבך, משהו חבוי שאת מחביאה בתוכך, ולא נותנת לו לצאת, את מחכה, ואני יודע למה"
הבטתי בו בהלם מוחלט, כל מילה ומילה נכונה היא, מעטים יכולים לקרוא את נסתרות נבכי הנשמה, העמוקים נורא בתוך העיניים, והיכולת הזו שלו הקסימה אותי, וכמו שחשבתי הוא שונה, אך אסור להיחפז, אסור לי לטעות, אולי הוא מנסה, ואני לו לא אתן...
הוא שלח את ידו אליי, ורצה ללטף את פניי, הוא ידע וראה, כמה כאב עמוק בי מוחבא, הוא רצה לרפא, האם עליי לו לתת? איני רוצה שוב להישרף, נרתעתי לאחור. אך זרם שלא הכרתי בו עוד, זרם לא מוכר, זרם שהיה מזמן ונשחק, זרם שגרם לי לרצות, ועם זאת לפחוד, איך שרק קירב את ידו, רציתי רק את עיניי לעצום, ולהתענג ממגע ידו. נתתי לו, לא יכלתי להילחם בזה עוד, כמיהה רבה למגע של יד, כמיהה לאהבה רכה ומתוקה, כמיהה לנשיקה, והוא קרא אותי כספר פתוח, שאיך שמתחילים להפסיק לא יכולים.
התמכרתי שוב לאותו מגע של יד המונחת על הראש ומלטפת, לא רציתי שיעזוב, שיוריד אותה, רציתי להתמכר למגע ולא להפסיק, ומה בעצם אני עושה? מתחילה הכל מהתחלה, הפסיקי עם זה עכשיו. לוחשת לו בשקט ובקול רועד "שונאת אתכם, שונאת אתכם..." הוא קירב את שפתיו לשלי, כאילו רוצה שאעשה את הצעד הבא, מחכה שאדביק את שפתיי על שלו, שארגיש שוב זרמי תשוקה ותאווה שאכלו אותי ימים רבים, חודשים שלמים, עצמתי את עיניי כחסרת שליטה, נותנת לו לשלוט בי, ממש הפוך מכל מה שעשיתי כל ימיי, מכל ההתנזרות שלי מגברים, לפתע הגבר הזה בא ושולט בי, עושה בי כרצונו, נותן לי לחוש מה שלא חשתי עוד ממזמן, נותן לי לחוש משהו שהייתי כל כך כמהה לו.
שפתייו ריפרפו על שלי, דיגדגו והכריחו לי לנשקו, העבירו בי זרמים שלא רציתי בהם עוד, והוא הצליח במזימתו, אחר? לא אחר? מזה משנה? התנזרתי מספיק מגברים, אני רוצה, באמת שכך. נתתי לעצמי להיסחף איתו אל מעמקי התשוקה, צוללת איתו שוב יחד אל תשוקה חסרת מעצורים, שוב נותנת לעצמי ליפול, חסרת כל. הדבקתי את שפתיי לשלו, ונשקתי לו. מלאת יצרים שרק רוצה להוציא, יצרים שהחוצה לפרוץ רוצים. הרגשתי שוב מה שנעלם מזמן הרגשתי שוב איך היא בוערת בעורקיי, אותה התשוקה העזה, שהרבה זמן בתוכי היתה שמורה.
אך הפעם לעשות זאת נכון, הפעם לא להיכבל בקשרי תשוקה ותאווה חסרת מעצורים, הפעם לדעת לכוון את עצמי נכון, כל חיי למדתי המון, אני חושבת שהגיע הזמן להבין הכל...
וברור שיש המשך, פוסט הבא, עם תעלה שוב המוזה בי כסערה...
| |
 רומן קטן....שנגמר?
שוב בעיות בבלוגים מצטערת עם לא אוכל להגיב בזמן הקרוב, אבל שהדבר הזה יחזור ואוכל להגיב שוב, אחזיר תשובות גם לפוסט זה וגם לקודם...
סקס ורגשות...
יושבת בתחנה המרכזית, לב המפרץ, חיוך גדול על הפנים מתוח, פעימות לב מהירות, חום ופרפרים בבטן משתוללים, פינטוזים חמודים על נשיקות וליקוקים, על חיבוק גדול וחם. האוטובוס מגיע, נשיפה, אנחה, חיוך עדיין על הפנים נמצא, כולם מביטים מדוע היא כל כך מאושרת ושמחה? הם שואלים. האוטובוס החל ליסוע, צלצול, מביטה על מסך הפלא שלי, הוא מופיע:
"מוש מוש שלי"
"איפה את מתוקה שלי?"
"בדרך אליך, כבר באוטובוס"
"אוהו, אני מתרגש"
"גם אני" ציחקוק קטן, "יש לי פרפרים בבטן"
"אני אוכל לשחק איתם?"
"הווו כמובן"
"התגעגעתי"
"גם אני, עוד מעט מוש מוש שלי, עוד כמה דקות"
"כן, הא? טוב אני מחכה לך יפה שלי"
"אני אדפוק בדלת, אל תשכח מתוק שלי"
"אל תדאגי יפה שלי, מתוקה שלי, ציפצופית שלי"
"חחח ביי" שולחת נשיקה
"ביי" נשיקה נשלחת מהצד השני...
עוד נשימה, החיוך רק גדל וגדל, האישה מצידי מביטה עליי וומחייכת, היא מבינה, אני מאוהבת.
הנהג מודיע שזו התחנה שלי, אני יורדת במהירות, כולי רועדת, מתרגשת, הפרפרים משתוללים כסערה בבטני, מול הבית שלו בדיוק, מביטה, מחייכת, מתנשמת, חוצה את הכביש, מחפשת את דירתו, עוברת את שער ביתו, מביטה על הדלת, שוב מתנשמת, שלושה נקישות מקישה על הדלת, הדלת נפתחת, הוא שם עומד עם חיוך, לוקח אותי אל זרועותיו, חיבוק ונשיקה על הלחי, שלום לאמא שלו, אחותו, הוא מוביל אותי לחדרו.
מורידה את התיק המונח על כתפי, רוצה להוריד את הז'קט, מרגישה את ידו מונחת אל העורף שלי, ואת שפתיו מתקרבות במהרה אל צווארי, מוצץ אותי כחיה רעבה, כאילו מצאה את טרפה, כאילו לא אכלה שנים, טורף אותי, אוכל אותי, עוצמת את עיניי ומתענגת מלשונו החמימה והרטובה. מרגישה אותי נזרקת במהירות על המיטה, כולי כבר בוערת נורא, רטובה, מרגישה את הזיקפה שלו צמודה למשולש שלי, אבל שנינו עוד עם מכנס! מצמידה את אגני לאיברו הזקור, בתקווה שאוכל להחדירו גם כך, אך ללא הצלחה, משפשפת את משולשי על איברו, כמעט גומרת והוא מפסיק.
פותח את חולצתי, מעיף מעליי את בגדיי בטירוף, מפשיטה אותו גם אני, כשתי חיות שצמאות אחד לשני, לחוש אחד את השני, להרגיש ולנשום אחד את השני, מצמיד את שפתיו לשלי, מתנשקים בפראות, אוכלים אחד את השני, לשונות מתערבלים, אחד על השני רוקדים, והוא ממשיך במסע העינוגים, יורד אט אט לכל גופי ומענג כל חלק, אל צווארי, שדיי, יד אחת חופנת, ופיו מלקק, מוצץ, שואב, יורד לבטן ונושך, מלקק, עד שמגיע למשולש שלי, ומתחיל לטרוף אותי גם שם, שתיי ידיי שולחת אל שערו ומושכת חזק.
מתהפכת מעליו, ומתחילה לשאוב אותו, מכניסה עמוק אל תוך הגרון, משחקת עם הלשון, מוציאה ומכניסה שוב ושוב, מלקקת לכל אורכו, יורדת לאשכים משחקת גם שם עם הלשון, מלקקת הכל, ממלאת ברוק, חוזרת שוב אל איברו הזקור, שולחת יד אל אשכים, מענגת ללא הפסקה, בעוד שלשונו בתוכי עמוקה, שואב אותי כמכונה, שותה את כל מיציי בתאווה, גומרת על פניו פעם אחר פעם, וממלאת את כל פניו עם מיציי, הוא מפסיק, אני קמה, יושבת מעליו, ומתחילה לרכב, מנסה אנאלי, קצת כואב, אבל הוא אוהב, ואני ממלאת אחר רצונותיו, מנסים ומנסים, הכל עמוק בפנים, פעם טוסיק, פעם משולש, עוצר אותי, מתיישב, מצווה שאמשיך, חיבוק חזק, ליטוף, ידיים מלטפות את גבי, לשונו עוברת על עורפי, רעידות של עונג עוברות בגופי.
מתהפכים, אני על הגב והוא מעל, רגליים מניחה על גבו, הוא אוחז בשערות ראשי חזק, מושך, ומתחיל לחדור במהירות, בחוזקה, עמוק נורא, את עצמי אני לא מרגישה! מהמהירות המומה, כולי רוטטת מתחתיו, עוד שנייה ואני גומרת עליו, נועצת בגבו את ציפורני, ולשונו עוברת אל אוזניי, מלקקת וחודרת עמוק, והאורגזמה רק עולה ועולה, ללא הפסקה, גומרת עליו פעמיים, הוא נעצר, יוצא ועושה ביד, מסדרת נשימה, עוצמת את עיניי, והוא גומר עליי.
מתנקים, הוא את החדר מסדר, אני שוכבת ומהרהרת, אני אותו....אוהבת...
הוא חוזר אליי, "בואי אליי" מבקש, שולח את זרועותיו אליי, אני מתכרבלת בין זרועותיו, מתכרבלת ומגרגרת, כולו עוטף את גופי, גופו מחמם אותי, מחייכת, כמה הוא נעים, מנשק את מצחי, מביט בעיניי, חיוך על פנינו, עוד נשיקה, עצב בעיניו, "מה קרה?" שואלת, "כלום יפה שלי, סתם" עוד נשיקה, חיבוק, עוצמים עיניים ונרדמים.
הוא מתרחק ממני, הופך אותי על בטני, מלטף את גבי, נושק שם, לוחש לי לאוזן "באלי כל כך לפנק אותך" חצי ישנה חצי ערה, מגרגרת אליו, שולח אצבע לישבן, מעסה אותו שם, מלקק מסביבו, נושך באחד מפלחי ישבני, וחוזר לצידי, מעביר את האצבע וממשיך במסע, עובר ישר אל המשולש, מלטף קצת, ומחדיר, מבקשת ממנו שאותי יטריף, מתהפכת בחזרה אל הגב והוא מעסה את הדגדגן, במהירות רבה, ואני מנסה לשמור על שקט, לא לגנוח חזק שבחדר השני קולי לא ישמע, מטריף אותי, ואני גומרת, פעם אחר פעם, ללא הפסקה, עד שכוחי נגמר, ואפילו אין לי כוח לזעוק עוד חזק, מניח את ידו על שפתיי, בשקט! מצווה, מנסה לשתוק, וזועקת חזק, מקומרת, גומרת בפעם האחרונה.
מסדרת נשימה, מחייכת, אוף, אני כל כך מאוהבת! מחבק ומלטף, מדברים, מחמיא לי, אוהב אותי, מחבק חזק, רוצה להגיד, אבל נעצר ומסתובב עם הגב, והולך לישון, אני מחייכת, מכניסה יד תחת ידו, מניחה רגל על שלו, מלטפת ונוגעת בחזה השרירי שלו, מניחה את ראשי על גבו, ויושנת עליו, מחייכת את החיוך הכי ענקי שיש, נהנית מהמגע שלי בשלו, נושקת על גבו, נהנית ממנו. מתעוררים אחרי שעתיים, הוא הכין אוכל, שניצל וצ'יפס, יושבים ואוכלים, מדברים ושוב מבט מאוכזב על פניו, וכמובן גם על שלי, כמה אכזריים הם חיים, קשים, מבלבלים, מחייך, ושוב מחמיא לי, מחבקת אותו, חיבוק חזק וארוך, ראשי מונח על חזהו, והוא מלטף את ראשי.
כמה חום רב יוצא ממנו, כמה אהבה מופנית כלפיי, כמה כיף, ולי.... ולי מתחשק רק ללטף אותו, לפנק אותו, לטפל בו כל היום! לחבק חזק ולא להרפות, חוזרים לחדרו, יושבים, שומעים מוזיקה, תמיד זה כך, כל פעם שאני באה אליו, סקס, חיבוקים ואהבה שנשפכת כמעיין עם מים רבים שלא נגמרים, כיין משובח, כטעם של שוקולד שלא נגמר בפה לאורך הרבה זמן, כגומי שלא משנה כמה תמתחו חזק וחזק הוא לעולם לא ייקרע, הפרפרים בבטן, החיוכים, הציפייה לאוטובוס שכל פעם ייקח אותי אליו!, הטירוף שלנו יחד בסקס, השיגעון שאיך שרק רגל שלי נוחתת אצלו בחדר הוא מתנפל עליי, כל פעם, חודשים אחר חודשים, פשוט התיישבנו ודיברנו, על הכל, חייכנו והתנשקנו, התלטפנו:
"למה את לא בת 24? הייתי מתחתן איתך בזה הרגע" ושוב המבט הזה...
"לא יודעת, זה פשוט ככה" מחייכת אך מבפנים נורא כואבת, לא מוכנה להראות לו, לא יכולה להראות לו, שאני איתו לא יכולה לכאוב...
מבטים, נשיקות, חיוכים, הוא עוזב, עם לא עכשיו, בקרוב, הוא יעזוב, העולם מחכה לו, הוא עומד אותם לסיים, ואני רק בתחילתם, רק יוצאת אליהם, הוא רוצה משפחה, אני חוויות והרפתקאות, אי אפשר לשלב? הוא רוצה שאגדל ואתפתח, אלמד ואבין, גם אני רוצה, אבל איתך, זה בלתי אפשרי?...
אין לי זכות להפסיק את חייך, אין לי זכות לבקש ממך שתחכה לי רק עוד חצי שנה, רק...אני אהיה כל כך מאושרת בשבילך שאתה עומד להגשים ואני יודעת שתגשים את החלום שלך, ואילו...אילו רק יכולתי לחבק אותך ולנשק אותך אהיה אף מאושרת עוד יותר...זה רק מה שאני מבקשת, להיות איתך ברגע המאושר שלך...כי עם תהיה מאושר גם אני אהיה....באמת....
האם כך זה נגמר? הרומן שלנו הקטן? האם הוא יימשך? הלוואי, הלוואי שלא תלך...שתמיד כאן תישאר, לצידי, לידי, שתחבק חזק כמו שרק אתה יודע לחבק, שתאהב כמו שרק אתה יודע לאהוב... :-(
(למה זה תמיד צריך לכאוב, שונאת אתכם גברים, שונאת לאהוב ולהתאהב, איני רוצה בזה עוד, איני רוצה עוד...)
| |
 חסרת מעצורים
אז איך היה ביום האהבה? חגגתם? עשיתם משהו מיוחד? אהבתם? :-) יופי! כי אני לא, הוא רחוק ועובד, ו....אני אותו רוצה! אז החלטתי להביא פנטזיה מלאת אהבה ועם תשוקה סוערת ופראית במיוחד, וההשראה נכתבה בגללו כמובן...
אז אין כמו לסיים את יום האהבה עם פנטזיה מלאת תשוקה ואהבה במיוחד;-)
חסרת מעצורים
שדה קטנה כך לה הוא קרא, תמימה, קטנה, מתוקה, חושנית, פראית. מסתחררת סביבו במעגלים, מפתה אותו בצורות ודרכים, עירומה כולה כביום היוולדה, והוא מביט רק בה, מהופנט, מהמראה, מהמגע, רק רוצה ללטף אותה, לנשק, לחבק, שלא תברח, לשלוט, שלא תקום ותשתולל. היתה מתפרצת כל יום כך, קופצת מפה לשם, נהג לאחוז בידה בחוזקה, לשלוט בגופה רק ממבט אחד, מנגיעה אחת. ילדה יפה שלי כך אותה הוא כינה, נסיכה קטנה שלי, הוא רצה אותה, חשק בה. צחוק משפתייה התגלגל, בוא ותנסה בי לאחוז ולגרום לי להתפתל.
וכך זה החל, בין תשוקה למשחק, בין אהבה לבילבול, היא לא ידעה אך רצתה, רטיבות געשה, היא חמה, להוטה, רק רוצה אותו בתוכה, והוא רץ אחריה, במטרה לתפוס את גופה, לאחוז חזק, להצמיד אותה למזרון, שלא תוכל לזוז ואפילו את הראש לא תוכל לסובב לכיוון החלון, ואז זה יגיע הוא מתכנן, אני אנשק בתשוקה רבה, והיא תתחנן, שאפסיק, שאמשיך, מה בעצם את רוצה שדה קטנה? ובעינייו ניצוצות, של מה? חרמנות ותשוקה? או סתם האהבה שרק ניצתה, נדלקה...
בלי היסוס רב אני אחדור, אני יודע שזה מה שאת רוצה, אני מרגיש, נושם, כמה את רטובה, הו שדה קטנה, תני לאהוב, לטפל ולדאוג, בלי שליטה, שדה קטנה חסרת מעצורים, תפסיקי להשתולל ולתת ליצרים בך להשתלט, מריח את גופך, ריח של בושם עדין, מחליק יד על בטנך, כמה היא חלקה, נעימה, רכה, עובר עם האצבעות על שתיי שפתייך התחתונות, ונושק לך בתאווה, בגאווה, אני הוא השולט, ואת רק מתפתה, מחדיר שתיי אצבעות לתוכך, ופיך נפער לרווחה, מצחקק, שובבה קטנה, דוחף לפיך לשון, אני אוהב אותך כך לנשום, לנשק בעוד את נאנחת, לעשות בך כרצוני בעוד כך את נתונה לשליטתי.
אחרי שאני מרגיש אותך רטובה, אחרי שכל מיצייך מפעפעים בין אצבעותיי, אני אצא, אסדר את עצמי, ואחדור בחוזקה, עמוק נורא, עד שלא תנשמי, עד שאת עצמך לא תרגישי, ואני ארכב עליך כאילו אין מחר, כאילו אין מסביב דבר, רק אני ואת, בתוך החדר הזה, הבועה הזו, בתוך עולם משלנו, ארגיש אותך רועדת בין זרועותיי, ארגיש אותך מתפתלת מעונג, ארגיש אותך נושמת, נאנחת וגונחת בקולי קולות, אחדור חזק, שרק יגביר את הצרחות שלך, אטריף אותך, אשגע אותך, עד שאת בעצמך תרצי אותי לזיין, עד שאת תהפכי לחסרת מעצורים, כמו שאני מכיר אותך, קורא אותך.
ואני נכנס ויוצא, ואז עוצר, משחק בך, חודר עמוק ואז מפסיק, משגע, ואת מתפתלת משתוקקת להגיע לאורגזמה, לשיא שלך, כל פעם שאני עוצר, את אוחזת בי ומנסה לנוע, מניעה את אגנך לאגני, מנסה לחדור בעצמך, אך בגלל שאת כל כך חמה, מטורפת, אינך יכולה, ואני צוחק, שולח יד לדגדגן, מטריף אותך, משחק בך, מולל אותו, משגע אותך, אצבע עוברת על הטוסיק שלך, מלטף את הטוסיק שלך, מפריד עם ידיי בין שתי פלחי ישבנך, מכניס אצבע לתוך החור, את נאנקת, מלטף, מגרה, מטריף אותך, מרגיש שאת עומדת להגיע לגמירה, ואז מפסיק אותך, כמה כיף לשחק כך בך.
ואז אני מפסיק, מחכה שאת הצעד הבא את תעשי, אני מכיר אותך שובבה, את עכשיו תקומי ובי תשלטי, מקימה אותי, במהירות רבה, משכיבה אותי על הגב, מטפסת עליי, ומתחילה לרכב, בעוצמה, בחוזקה, מכניסה הכל עמוק לתוכך, כמה את חמה, כמה את רטובה, הכל נוזל על איבריי, ממלא אותי בכל מיצייך, אוי כן שדה קטנה שלי, תרכבי, תרכבי, מהר יותר, ואת ממלאת אחר בקשותיי, קופצת בלי הרף, ללא הפסקה, שולח יד לשדייך הקופצים ממהירות הרכיבה, מרגיש את משולש האהבה שלך מכווץ חזק על איברי הזקור, מרגיש עד כמה את להוטה לגמור, דוחפת עמוק נורא, דוחפת וצועקת, כולך בשיא שלך, ואני מתמלא, כולי כבר מת בתוכך להתפרץ.
מקומרת נורא, צועקת, נאנחת, גונחת, נאנקת בקולי קולות, נטרפת עליי, מגיעה לגמירה, אני מתיישב, מחבק אותך חזק, בעוד שאת ממשיכה לרכב עליי, מתחבקים, מתנשקים, גונחים, נאנחים, מרגיש אותך, את משולש האהבה שלך צמוד לאשכיי, כמה חום רב יוצא משם, ואת מחבקת חזק, נועצת בגבי את ציפורנייך, נאנקת בפעם האחרונה, אומרת לי שאת גומרת, וגומרת עליי, כל מיצייך נשפכים על איברי הזקור והקשה, ואני מתפרץ בתוכך, כל הזרע החם שלי ממלא אותך, נוזלינו מתערבבים, בין רגלינו גועשים, והחיבוק נחלש, הכוחות נגמרים, שנינו עייפים ותשושים, אני נופל לאחור באפיסת כוחות ואת עדיין מעליי, נופלת עליי, נרגעים, נשימה מסדרים, עוצמים עיניים, ונרדמים...
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
