תעודות,תקופה לא משהו,מלאה ביקורת,עליי,על הדרך חיים שלי.
התפרצות,כעס,אמת,שקר,הכל ביחד מתערבב ויוצר יוצר אותי.
את התקופה האחרונה שאני באמת לא יודעת איפה לשם את האצבע ולהגיד פה,פה היא התחילה.
כל הזמן מחשבות,תהיות אם הייתי ככה אולי זה היה נראה אחרת...
אחרי שכבר חשבתי שנסגרתי על עצמי בסיפור,ביומיים האחרונים זה עלה...
וכמה שנאבקתי ואמרתי לעצמי "רביד דיי להיות מזוכיסטית! למה להכאיב לעצמך?!"
זה רק התגבר והחשק לעצור את זה הלך וגבר.
אבל כשאני רואה אותו אז פתאם הכל נידחק כל כעס,המחשבות כל מה שרציתי לומר לו
וכמה שרציתי לקלל אותו ולומר לו שגם הוא לא מושלם למרות כל מה שהוא חושב!
שום מילה לא יוצאת,רק חיוך דבילי מאוזן לאוזן...
רזה,שמנה,ספורט,כושר,מתמטיקה,ציונים,בית ספר, מועצה,נחמדות,גועליות
כ"כ הרבה הערות בכ"כ הרבה נושאים...
הכל כל כך לא מושלם,לא וורוד
וכמה כמה שאני רוצה לצעוק,לבכות,לשבור להרוס ... והכל בכדי לתקן
כדי להגיע למה שמבחינתם זו שלמות ...
ואני יודעת אני יודעת שזה לא קיים....אני יודעת שזו שאיפה שלעולם לא תושג
ואני יודעת שבגלל זה אני מסתובבת כבר שבוע עם פרצוף מרוח במייקאפ,שחור ורימל
במטרה שאולי המסכה הזו תסתיר את מה שעובר עליי..
וכן, לא סתם הוא אמר שאני נראת לו שונה כל יום ולא זה לא כזה חיובי...
כל השבוע אני עם פרצוף תוהה... חודשים שאני בשביזות
היא אומרת שהיא לא יכולה לראות איך אני הורסת לעצמי תחיים...
שרציתי כיתה אקדמית.... ועם ציונים כאלה על מה לעזאזל חשבתי..
ואני עונה בשיא האיפוק,לא מסתכלת לה בעיניים,מתאפקת לא להזיל דמעה
זה היה היי שם בכיתה ט',עבר זמן מאז את יודעת!
וחוץ מזה גם לתום היה 40 במתמטיקה והוא עדיין היה בכיתה אקדמית...
והיא לא נרגעת,וזה רק מתלהט יותר ויותר..
ובשיא אני פשוט אומרת זהו חפרת נגמר ! והולכת...
וזה לא כי אני לא יכולה להתווכח איתה
וזה לא כי אני חושבת שהיא צודקת
זה רק בגלל שאני יודעת שהיא שואפת שאני אהיה מושלמת
למרות שזה לא אפשרי.... וזה לא רק היא,עוד רבים העבירו ויעבירו ביקורות
עליי על אורח החיים שלי ועל איך שזה מתבטא...
אבל דבר אחד אני יודעת שלמצב הזה לא הגעתי לבד.... תמיד יש את אלה שהלכו איתי יד ביד....
וזה לא פוסט דיכי וזה לא פוסט שפיטה
זה פוסט שמבטא את מה שנמצא במעמקי הבטן כבר הרבה זמן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
