שוב זאת תקופה של גאות בחיי,
מים רבים שוטפים את חושי.
אני נמשכת, והופכת
לחית חושך, למפלצת רטובה,
לשדון לילה, לפיה הטובה,
מתוקה ודורסת את האור מכבה,
וזורמת הלאה -
עד העונג הבא...
ובשעת סערה, בתקוף אותי מזגי הרע,
את חלוני אז אפתח, עליו ארכב בדהרה
אל השמיים.
וכשאגיע אצחק על פס של אור צהוב ודק,
אני ניצחתי במשחק, אני נמצאת עכשיו
עמוק בתוך המים.
עד העונג הבא...
דברים מתחילים להתגלגל מאותה השיחה עם חן,אותו דיון מעמיק בנושא ההוא
כל ההיסתיגויות מאז הכל התחיל מאז הגלגל התחיל להיסתובב ואני,אני כל כך מבולבלת!
אני פשוט לא מוצאת מילים לתחושה הזו!
או שיותר נכון אני פוחדת לדבר,לספר מה עובר עליי כי בנינו אני כבר יודעת איך זה התגלגל ואני לא רוצה שזה יתגלגל טוב לי ככה באותו המצב(אני מפחדת לפתח אותו למשהו אחר...אני לא יודעת גם אם אני בכלל בקטע אם אני רוצה..)
בטח תהיתם למה בחרתי בשיר הזה עד העונג הבא...אז זו באמת תקופה של גאות בחיי -דברים מתחילים לצוף...
וזה יהיה ככה עד לעונג הבא-כמו תמיד :)
כל מילה ומילה בשיר הזה מעלה בי זכרונות תקופות ...מקווה שהפעם לא נעבור מהר לעונג הבא =]
3> רביד...