לא...אני כבר לא יכולה לעמוד בזה בבקשה תחזיקו אותי שאני לא אפול!לא אמעד!
תקופה...תקופה גרוע יותר מדי מתים,חולים יותר מדי בשורות רעות...
ה' אם גם אתה אחד מהקוראים פה בישרא בבקשה תציל אותה!
בבקשה שהיא תישאר...שלא תלך לי! שלא תלך גם היא...
אני...אני כבר לא עומדת בזה! עד שקורה לי משהו טוב מתווסף אליו משהו איום שהורס!
בבקשה לא עוד!
בטח אתם תוהים לכם על מה אני מדברת?!על מה כל הדרמה..?
אז אני צריכה כמה שניות לחשוב איפה איפה הכל התחיל...(1,2,3,4...)
אני חושבת שהכל התחיל לפני שנה בערך שדוד שלי ניפטר...
אחריו מת דוד של פזית אח"כ עוד דוד שלי שנאבק על חייו!(חודש,חודש שהוא היה יום חי ויום מת! )
הריב עם אבא,הבגידה שגם ליוותה אותי תקופה דיי ארוכה ומשהו בא חרוט עדיין בליבי וממשיך להגליד בכל פעם מחדש
דוד עופר מאושפז ,חיסכון כלכלי(והפעם ברצינות!),ועוד כל מיני מקרים של מוות,חולי וסיחסוכים משפחתיים ועכשיו עכשיו זה...
למה למה המצב לא יכול להיות טוב סוף כל סוף?!
דודה שלי,דודה מאד מאד קרובה שלי,שגדלתי אצלה אוני ממש ממש אוהבת אותה!
נתגלה אצלה סרטן בכבד בשלבים מאוחרים
כבר אין ממש טיפול וימייה עלי אדמה קצובים!
והכי עצוב שהיא לא יודעת מזה....
זה גורם לי להתחיל לתהות מה הלאה מה השלב הבא,מי עכשיו ימות? מי עכשיו התאבד?
מי יפיל תינוק? איזה עוד אסון יפול פה?!
אני אני כבר לא יודעת מה הולך פה סביבי ...
אני מנסה להיות חזקה, לא להראות שמשהו לא בסדר.
אבל בנינו כמה אפשר?! בלילה,בחושך,שאני לבד במיטה והדלת סגורה...
הן מתחילות לצאת החוצה,דולפות להן מבעד לעניי...
הדמעות!
כל הכאב פתאם נישפך,המחשבות רצות, התחושות הכל נישפך וזורם לתוך נהר הדמעות שלי...
זה כל כך כואב שהדמעות המלוכות נוגעות במקומות המלוכלכים,החתוכים והפצועים שבליבי...
אז למה? למה? מי צריך כל כך הרבה סבל?!
אני רוצה רק דבר אחד באמת ובתמים
אני רוצה שתשבע לי או תבטיח לי!(אתה שם שלמעלה!)
שאחרי שיקרה מה שלא יקרה
המשפחה שלי לא תעבור עוד זעזועים!
שאני לא אשמע את אמא מדברת על התאבדות והצטרך לבדר אותה כדי שתראה כמה עוד נותר וכמה שטוב..
שלא עוד אחד מהיקרים לי יפגע ובטח שלא ימות!
אני רוצה שתבטיח לי
שיום אחד הכל פה יהפוך ויחזור להיות ורוד כמו פעם!
לא אכפת לי אם זה יקח יום יומיים חודש חודשיים העיקר שיקרה !
וכמה שיותר מהר כמה שפחות נסבול!
אני רוצה שתבטיח!
ובנימה אופטימית זו הסיים
3> רביד